מנהל חינוך התיישבותי

מהלך "השקפה" למורים מובילים במחוז ההתיישבותי פועל משנת תשע"ח בהובלת צוות הפיקוח, הפיתוח המקצועי וההדרכה של המחוז, ובליווי אקדמי של מכללת לוינסקי לחינוך ומרכז מיטיב מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. המהלך משלב בין עקרונות פדגוגיים והיבטים פסיכולוגיים המקדמים זהות מקצועית, מודעת וחיובית בקרב מורים מובילים.

המורים המובילים מפתחים במודל מניפתי זהות מקצועית חיובית בקרב קהילות הלמידה שהם מובילים. השיח בקהילות הלמידה ממוקד בפרקטיקות פדגוגיות מיטביות של המורים, ואותן משכללים בתהליכי מחקר, התנסות ופיתוח. באופן זה הולך ומתהווה בשדה מודל פסיכו-פדגוגי ייחודי ומעצים לפיתוח מקצועי של מורים.

הכשרת המורים המובילים פועלת בשני ערוצים מרכזיים: הכשרת המורה המוביל להובלה פדגוגית בתפקידו כמורה, לצד הכשרתו כמנהיג וכמוביל קהילה. לשם כך המהלך במינהל לחינוך התישבותי משלב בתוכו תחומי תכנים ופרקטיקות משדות התוכן של פדגוגיה, מנהיגות, זהות מקצועית חינוכית, מוטיבציה והנחיית קבוצות, המהווים סוגיות יסוד פדגוגיות ופסיכולוגיות.

בשנת הלימודים תשע"ט יפעלו במסגרת המהלך יותר משמונים מורים מובילים, מ-29 בתי ספר שונים, הפרושים מבית-ספר "שקמה" שבעוטף עזה בדרום ועד לבית-ספר "אופק" שליד נהריה, בצפון.

מהלך "השקפה" במחוז מובל על ידי מפקח המחוז ראובן לייבל והמפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז עדנה גולדשמידט, לצד המפקח הרפרנט רוני וינברג, בשיתוף רכזת המהלך אורית סוקר. בצד האקדמי מובילות את המהלך ד"ר תמי ראובני וד"ר רונית רוזנשיין ממכללת לוינסקי לחינוך ופרופ' ענת שושני ואפרת מרכוס ממרכז מיטיב – המרכז הבינתחומי הרצליה, המובילות במשותף את התמיכה המקצועית במהלך ואת מערך המחקר המלווה וההנחיה.

"כבר חמישים שנה אני מדבר ולא ידעתי שאני מדבר פרוזה" אומר מסייה ז'ורדן במחזה של מולייר "גם הוא באצילים".

"במסגרת תכנית "השקפה" ניתנה לי לראשונה בחיי המקצועיים ההזדמנות לברר קודם כל עם עצמי, עם חברי לקבוצת המורים המובילים ועם קבוצה קטנה של מורים מבית הספר מהי ה"פרוזה" בה אנו מדברים. כלומר לבדוק מה מאפיין את ההוראה שלנו. לחלץ את העמדות והחזקות היוצרות אותה , לתת שם לפרקטיקות הנולדות מהרצונות שלנו מעולם הערכים שלנו, מהעבר שלנו ומדימויי העתיד המקצועי שלנו.

לראשונה בחיי המקצועיים אני מנסה לקרוא בשם למה שעד עכשיו עשיתי באינטואיציה, בתחושות ולפעמים בפרקטיקה הישרדותית במערכת החינוך.

בדיקת מנגנוני ההוראה שלי ושל הקבוצה עוסקת בעיקר בבדיקת ההצלחות ופחות בתחקירי כישלונות. חוויות עבר מיטיבות הופכות אותנו למי שאנחנו, יצירה של "בנק הצלחות מקצועיות" קובע במידה רבה את הפרופיל המקצועי שלנו.

החתירה במפגשי הקהילה הקטנה בבית הספר היא לחשוף את המנגנון שמאחורי ההצלחה. לעשות זאת לא רק כדי להיות מודע אליו אלא אולי כדי ללמד אותו להעביר אותו הלאה. לעשות זאת כדי לאפשר לנו בדיקה של פרקטיקות שונות משלנו כלומר הרחבה של מנעד ההוראה. לעשות זאת כדי לתמוך תמיכה מקצועית זו בזו ולפוגג במעט את הבדידות של ההוראה."

רחל היימן, מורה מובילה, בית-ספר ברנר

תפיסת המהלך

החזון שלנו הוא – מודל התפתחות רב שנתי שישנה את הפדגוגיה הבית-ספרית באופן מהותי וקבוע.

מהלך השקפה בשנה א'

  • במחצית הראשונה של השנה המורים המובילים נפגשים עם המנחים ומקיימים תהליך מעמיק של למידה עצמית וניסוח פרקטיקות פדגוגיות מיטביות.
  • במחצית השנייה של השנה מורים המובילים מתחילים להוביל קהילות מורים בבית ספרם. המורים המובילים מנחים תהליך בו מורי הקהילות מזהים ולומדים את הפרקטיקות הפדגוגיות המיטביות שלהם.
  • התוצר בתום השנה הוא: עיקרון פדגוגי משותף, המאגד את המשותף בכל הפרקטיקות הפדגוגיות המיטביות של חברי הקהילה. 

 מהלך השקפה בשנה ב'

  • הקהילות מתחילות לעבוד כבר בתחילת השנה, בהנחיית המורים המובילים, בחקר משותף של העיקרון הפדגוגי שהוגדר בסוף שנה א'.
  • הקהילות יוצקות תוכן לעיקרון הפדגוגי שהגדירו, באמצעות פרקטיקות של מחקר פעולה, וביניהם:
    • התנסות במודלים שונים של שיעורים
    • עדויות
    • רפלקציות
    • צפיות הדדיות בשיעורים
    • היעזרות בחומרים תיאורטיים.
  • התוצר בתום שנה ב' הוא מודל פדגוגי משותף. המורים המובילים הם מומחים למודל הפדגוגי של קהילתם, והם מפיצים אותו בקרב מורים נוספים בבית ספרם.

מהלך השקפה בשנה ג' והלאה

  • בית הספר מהווה  ארגון לומד, המורכב מקהילות למידה בית ספריות, כתשתית הפיתוח המקצועי הבית-ספרי.
  • המורה בבית הספר נתפס כמתחדש, יוזם ומוביל.
  • מורים שהשתתפו בקהילות בעבר הופכים להיות מורים מובילים ומובילים קהילות משלהם.
  • המורים המובילים הוותיקים מנחים אשכול של מורים מובילים בבית ספרם. לשם כך, הם ממשיכים לקבל ליווי מקצועי חיצוני.
  • למהלך נראות קבועה במפגשי המפקח ומנהליו. המפקחים והמנהלים מעורבים במהלך ומובילים את הטמעתו ארוכת הטווח בבתי הספר של המחוז.
  • בתי ספר ותיקים הופכים למרכזי הפצה של מודלים פדגוגיים מיטביים עבור בתי הספר באזורם.

מיון, ליווי והכשרה

למחוז ההתיישבותי מספר מאפיינים ייחודיים:

  1. הוא כולל בתי ספר אזוריים ופנימיות.
  2. הוא כולל חטיבות ביניים וחטיבות עליונות בלבד – ללא בתי ספר יסודיים
  3. הוא פרוש לכל אורכה ולרוחבה של הארץ, ללא מיקוד גיאוגרפי.

מאפיינים אלה מחייבים מודלים מותאמים של הפעלת המהלך, בהתבסס על תחימת אזורים גיאוגרפיים נרחבים, בניגוד למודלים רשותיים של הפעלה.

מיון המורים למהלך

  • נשלח קול קורא לבתי הספר להצטרפות למהלך, באמצעות המפקחים.
  • מנהלי בתי הספר מגישים את מועמדותם למהלך
  • מפקחי המנהל, ובראשם – המפקח המחוזי, קובעים אילו בתי ספר יצטרפו למהלך
  • לאחר הודעת קבלה למנהל, מוזמנים המורים להגיש את מועמדותם. בכל בית ספר נבחרים שלושה מורים מובילים.
  • המלצת המנהל מהווה גורם מכריע בבחירת המורים המובילים.
  • המורים המועמדים למהלך נפגשים לסדנאות מיון, בהנחיית מנחי המהלך והרכזת.
  • המורים המתקבלים למהלך נקראים להתחייב להשתתף בו שנתיים לפחות.

הדרכה וליווי

  • הכשרת המורים המובילים אורכת שנתיים.
  • המורים המובילים מודרכים באשכולות למידה קבוצתיים, המאגדים חמישה בתי ספר בכל אשכול, על בסיס קרבה גיאוגרפית.
  • המורים המובילים מלווים גם במפגשי הנחייה אישיים, ע"י מנחי האשכולות.
  • כבר בעיצומה של השנה הראשונה מתחילים המורים המובילים להנחות קהילות בית-ספריות של מורים עמיתים.
  • מנחי המורים המובילים בתשע"ח ובתשע"ט הם מנחים מטעמם של שני הגופים האקדמיים המלווים את המחוז: מכללת לוינסקי ומרכז מיטיב.
  • החל משנת תש"פ ישתלבו מנחים מטעם המחוז בהנחיית המורים המובילים.
התיישבותי לוינסקי מיטיב