חקר פרקטיקה מוכוון מסגרת פדגוגית – מה זה ומי צריך את זה בכלל?

למה צריך מסגרת פדגוגית ? 

עד לפני שש שנים עבדתי עם ארגונים רבים במגזר העסקי. שם, לכאורה, הדברים פשוטים: הגורם העסקי, למשל חטיבת מכירות או מחלקת פיתוח מוצרים, מגדיר מהם תפקידי העובדים שלו וכיצד הם נדרשים לבצע אותם, ויחידת משאבי אנוש, האמונה על הכשרה ופיתוח מקצועי, מתכננת את ההכשרות באופן שיתמוך בידע ובכישורים הנדרשים לצורך כך.

בחינוך, כמובן, הכל יותר מסובך. ישנן הרבה מטרות להוראה, לעתים סותרות ובוודאי לא מוסכמות, וטווח רחב של פרקטיקות וכישורים נדרשים. ובנוסף, אין תשובה זמינה ומוסכמת לשאלה 'כיצד אנו רוצים שתראה ההוראה בכיתות?'.

האם פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים צריך להישען על האופן בו אנו רוצים שתראה ההוראה בכיתות? בנייר עמדה קצר שנכתב על ידי חברת הייעוץ מקינזי, תחת הכותרת הפרובוקטיבית "לשבור את ההרגל של פיתוח מקצועי לא אפקטיבי למורים" מפורטים חמישה 'כיוונים מרכזיים' לשיפור הפיתוח המקצועי, הראשון בהם הוא ביסוס הלמידה על תפיסה של הוראה אפקטיבית.

וזה בדיוק מה שעושים ב- AIW Institute בארה"ב. בכנס ה-AERA (כנס החינוך הגדול בעולם של ה- American Education and Research Association) שהתקיים באפריל בארצות הברית נפגשנו עם ברוס קינג ולאורה לאנג, מובילי המכון. הם עושים דבר מעניין – בדומה לגופים המקצועיים המלווים במהלך השקפה, הם תומכים בהקמה ובליווי של קהילות למידה בית ספריות. אך בשונה מהשקפה, הלמידה בקהילות שהם מלווים מבוססת על המשגה ברורה של איכויות ההוראה הרצויה, ועל כלי המאפשר בחינה וניתוח פרקטיקות הוראה לאור המשגה זו.

למה צריך מסגרת פדגוגית? תמונה: pixabay
תרשים 1: מודל המסגרת הפדגוגית של AIW

מה זה Authentic Intellectual Work ?

AIW (ראשי תיבות של: Authentic Intellectual Work) היא מסגרת מושגית להגדרת הוראה ולמידה המקדמות מאמץ מחשבתי, 'עבודת דעת', המשקפים או מדמים את טיב האתגר האינטלקטואלי הנדרש מאנשים בוגרים בחברה המודרנית. מסגרת זו מאפשרת התבוננות בעבודת ההוראה וחקר שלה תוך התבססות על אמות מידה ותבחינים מוגדרים.

מסגרת ה-AIW כוללת שלוש אמות מידה המתארות את ההוראה הרצויה – הבניית ידע, חקר דיסיציפלינרי מעמיק וערך מעבר לבית הספר (כפי שמוצג בתרשים מספר 1).

  • אמת המידה של הבניית ידע בוחנת את המידה בה הלומד נדרש לפעולות שהנן מעבר להדהוד, חילוץ, שינון והעברה של ידע כפי שנמסר לו. פעולות הבניית ידע כוללות ארגון, פרשנות, הערכה וסינתזה של ידע קודם לצורך פתרון בעיה
  • אמת המידה של חקר דיסיציפלינרי מעמיק בוחנת את המידה בה הלמידה מבוססת על ידע והבנה דיסציפלינריים, ודורשת מהתלמיד שימוש מורכב במושגים ותמות מהדיסציפלינה. השימוש המורכב צריך לקבל ביטוי באמצעות תקשורת עשירה ומורחבת.
  • אמת המידה של ערך מעבר לבית הספר בוחנת את המידה בה יש ערך מעשי, אישי, חברתי או אסתטי לתהליך הלמידה, מעבר לערך שבמילוי משימות בית ספריות.

חשוב לציין שה- AIW איננו 'עוד שיטת הוראה'. למעשה, הוא כלל אינו עוסק בפרקטיקות הוראה. זוהי מסגרת להתבוננות באופייה של עבודת החשיבה המתבצעת בתהליכי למידה, ללא תלות בתכנית לימודים או בשיטת הוראה ספציפית. ככזה, ה-AIW עשוי לתרום להתבוננות, לחשיבה ולמאמצי השיפור של הוראה המתבצעת במגוון של דרכים, החל בהוראה פרונטלית, וכלה בשיטות חדשות יותר כגון למידה מבוססת פרוייקטים (PBL).

כיצד נעשה השימוש במסגרת הפדגוגית של AIW ?

צוותי מורים המשתמשים במסגרת ה-AIW לצורך שיפור ההוראה עוסקים בשיח שיתופי הכולל הערכה וניתוח של ייצוגים בהתייחס לשלוש אמות המידה. הדיון מתחיל בחשיבה ובמיפוי אישי, ומתרחב לשיח קבוצתי המתמקד בנקודות נבחרות, לדוגמא, כאלה בהן קיימים הבדלים בין נקודות המבט של מורים שונים בצוות.

בחינה משותפת של ייצוגי ההוראה – משימות/מבחנים, עבודות תלמידים והוראה בכיתה – לאור התבחינים, תוך קיום דיאלוג פורה בין זוויות מבט שונות, מסייעת ליצירת שפה מקצועית משותפת, להעמקת הקשר בין הוראה ללמידה,  להעלאת רף הציפיות מתלמידים וממורים ולשיפור פרקטיקות ההוראה.

כדי שזה לא יישמע מופשט מדי, חישבו על שתי המשימות הבאות שניתנו לתלמידי כתה ה' בתחום השפה[1]:

במשימה הראשונה התבקשו התלמידים לכתוב משל: "בחרו שתי דמויות של חיות. חשבו על עצה כלשהי שתשמש מוסר השכל של המשל. לאחר מכן כתבו משל קצר המדגים את מוסר ההשכל. המשל צריך לכלול דו שיח".

במשימה השנייה התבקשו התלמידים להכין ברושור לנסיעה. "הכינו ברושור לנסיעה. ציינו את שמכם ואת תאריכי הנסיעה, והכינו את התכנים הבאים: עמוד שער צבעוני המתאר ציון דרך או נוף אופייני ביעד, מפה צבעונית של המקום, רשימה של ארבע עובדות מעניינות, מסלול עם חמש פעילויות מעניינות מהן יוכלו המטיילים ליהנות במקומות שונים, רשימת ציוד, עמוד לבחירתכם עם רעיונות שלכם".

במסגרת הכתיבה הנדרשת במשימה הראשונה תלמידים נדרשים להמציא ולארגן את חלקי הסיפור השונים, ובכך עוסקים בהבניית ידע. התקשורת המורחבת הנדרשת מאפשרת להפגין הבנה מעמיקה של המושגים 'משל' ו'מוסר השכל'. הצורך לבחור בעצה שתשמש מוסר השכל מכוון את העבודה האינטלקטואלית של התלמיד לעיסוק בנושאים או לסוגיות הרלבנטיים לחייהם ולחיי אחרים מעבר לגבולות בית הספר.

הכנת הברושור עשויה להיות מהנה עבור תלמידים, אך היא אינה דורשת הבניית ידע. במקום זה, היא מאפשרת לשלוף מידע ממקורות אחרים ולעשות בו שימוש בברושור. היא גם אינה דורשת חקר דיסציפלינרי מעמיק; לדוגמא, לא נדרשים הסבר או נימוק הבחירה ביעד, או הסבר הקשר בין רשימת הציוד לאקלים ולגיאורפיה שלו. לבסוף, תכנון ברושור לנסיעה עשוי להיות בעל ערך מעבר לבית הספר, אך עדיין המטלה זוכה לציון נמוך באמת המידה. זאת משום שהיא אינה דורשת שימוש במושגים מתחום הדעת על מנת להתמודד עם סוגיות הקשורות לנסיעה ליעדים לא מוכרים או לבניית ברושור אפקטיבי.

[1] הדוגמא מתוך הספר Authentic Intellectual Work: Improving Teaching for Rigorous Learning   מאת: Fred N.Newmann, Dana L.Carmichael, M.bruce King

"ככל שהתנסינו בכלים וחווינו את השיח שהם מאפשרים, הבנו את התרומה הפוטנציאלית שלהם לתהליכי למידה של מורים".

"AIW, וכן מסגרות הוראה נוספות, עשויות להעשיר את מגוון הכלים המצוי במהלך, ולקדם תהליכים של יצירת שפה מקצועית משותפת ותפיסות מקצועיות מוסכמות".

מה הקשר של מהלך השקפה – מורים מובילים אל AIW ?

בקורס מנחי מורים מובילים של המעבדה לחקר הפדגוגיה[2] הוקדש מפגש למידה להתנסות ראשונית במסגרת זו. ההתנסות הונחתה על ידי פרופ' אדם לפסטיין וד"ר חמי רמיאל. התחושה בהתחלה הייתה קצת מוזרה – המושגים לא לגמרי ברורים, תהליך ההערכה של הייצוגים לא פשוט ודורש מאמץ חשיבתי (כשמו כן הוא) וכל השיח פחות ספונטני ויותר מעוגן במודל ממה שאנחנו רגילים. אבל ככל שהתנסינו בכלים וחווינו את השיח שהם מאפשרים, הבנו את התרומה הפוטנציאלית שלהם לתהליכי למידה של מורים.

AIW, וכן מסגרות הוראה נוספות, עשויות להעשיר את מגוון הכלים המצוי במהלך, ולקדם תהליכים של יצירת שפה מקצועית משותפת ותפיסות מקצועיות מוסכמות (או לפחות מומשגות). לצד היתרונות, כדאי לציין שאין מסגרת מושלמת. כל מסגרת שמה דגש על היבטים מסוימים, ובכך בהכרח מצמצמת אחרים, ובנוסף מעוררת שאלות פדגוגיות ומתודיות. ואף על פי כן, השימוש במסגרות כאלה טומן בחובו פוטנציאל לטיוב השיח בקהילות ולשיפור ההוראה והלמידה בכיתות.

 

[2] הקורס התקיים ביולי 2018 באוניברסיטת בן גוריון, בהובלת המעבדה לחקר הפדגוגיה ובשיתוף עם אנשי מהלך השקפה במחוזות דרום ומרכז. הקורס כלל מגוון מודולות הקשורות לפיתוח מקצועי של מנחי מורים מובילים, בהן יסודות השיח הפדגוגי, ליווי אישי של מורים מובילים, שיח דיסציפלינרי בקהילות מורים ועוד.

השארת תגובה