מאת: עיבוד- טל כרמי
המאמר מתאר תהליך למידה מקצועית של קבוצת מורים שתחילתו הייתה בהתבוננות בנתוני המבחנים הסטנדרטיים של התלמידים, ואשר הצליח להוביל לשיפור הפרקטיקה של המורים. לטענתם של החוקרים זהו תהליך יוצא דופן. המחקר שהמאמר מבוסס עליו נערך בהיקף רחב ותוך מיון קפדני של קבוצות למידה של מורים מתוך שני מחוזות חינוך בארצות הברית. בסופו של תהליך המיון נבחרו 24 קבוצות שנחשבו למוצלחות ביותר מבחינת הפוטנציאל שהיה גלום בהן להוביל ללמידה מקצועית של חבריהן. מתוך 24 קבוצות אלו בלטה הקבוצה מבית הספר מגנוליה (שם בדוי); ראשית מבחינת המומחיות שהייתה לחבריה בהוראת המתמטיקה, ושנית בזכות היכולת שלה להשתמש בנתוני המבחנים כדי לשפר את ההוראה תוך למידה מקצועית של המורים, ואילו בקבוצות מורים אחרות שימוש בנתונים מעין אלו לא תמך בשיפור ההוראה.
מבחנים סטנדרטיים דוגמת מבחני המיצ"ב הפכו בעשורים האחרונים לרכיב מרכזי במערכות חינוך, ולחלק בלתי נפרד מהלימודים בבתי הספר בישראל ובעולם. למרות הביקורות עליהם ממשיכים מבחנים אלו לשמש כלי לקידום האחריותיות בקרב אנשי החינוך, והם נדרשים להשתמש בנתוני המבחנים כדי לשפר את איכות ההוראה בכיתות ואת הישגי התלמידים. אלא שזהו אתגר בלתי פתור: כיצד תשובותיהם וציוניהם של התלמידים יכולים לתרום לשיפור עבודת המורים? השימוש בנתוני המבחנים עלול להוביל למסקנות טכניות שאינן מקדמות שינוי מהותי בהבנת המורים את חשיבת תלמידיהם, ובהתאם לכך אינן משיגות את המטרה של התאמת שיטות ההוראה לצורכי התלמידים. מאמרם של ברט גרנר ואילנה הורן (ראו מקור),שיוצג להלן, מציע דרך שבעזרתה נוכל לחשוב מחדש על הנתונים העולים ממבחנים, ושלוש פרקטיקות שיכולות להפוך אותם למועילים.
בהתאם להנחיות המחוז קבוצת המורים בבית הספר מגנוליה השתמשה בנתונים על הישגי התלמידים במבחנים סטנדרטיים כאמצעי לתכנון הוראתם. המורים פיתחו דרך ייחודית ליישם הנחיה זו של המחוז, וכל אחד מהם השתמש בנתונים כדי לזהות כעשרה מתלמידיו שנמצאים על סף העמידה בהישגים הנדרשים במבחנים (להלן: תלמידי סף). ההיגיון שעמד בבסיס ההתמקדות בתלמידים אלו היה שהתפיסות המוטעות שלהם עשויות לייצג את התפיסות המוטעות של כל תלמידי הכיתה, כמפורט בהמשך. כך השימוש בנתונים אפשר את הבחירה בתלמידים, ובחירה זאת הייתה נקודת הפתיחה לתהליך ניתוח מעמיק יותר שהתרחש בהמשך. זאת בניגוד לקבוצות רבות של מורים שהשתמשו בנתונים דומים כדי לזהות תוכן שיש ללמדו מחדש או תלמידים שנזקקו לעזרה נוספת, אך לא העמיקו בשאלות כיצד יש ללמד מחדש ומדוע תלמידים התקשו בהבנת החומר.
קבוצת המורים בבית הספר מגנוליה השתמשה למעשה בשלוש פרקטיקות שאפשרו לה להסיק מסקנות מועילות על בסיס נתוני המבחנים. שלוש הפרקטיקות יוצגו להלן, ויודגמו באמצעות קטעים מתוך שיחה שניהלו המורים באחד ממפגשי הקבוצה.
כשהקבוצה התמקדה בעבודתו של אחד התלמידים שמו המורים לב לדבר מעניין. אותו תלמיד הצליח לזהות את היחס שבין מספר השעות לבין התשלום, וענה נכונה על השאלה מה ערכן של 7 שעות עבודה, אבל הוא לא הצליח למצוא את התשובות הנכונות למילוי הטבלה, כפי שניתן לראות באיור II. גם אצל תלמיד אחר התגלתה טעות דומה.
איור II. תשובות התלמיד (מודגשות) לחלק א' של המשימה: