בלוג

קהילות למידה ותהליך החזרה של אמנים מבצעים

מאת: אסף שטיין

בכנס "מעשה מרכבה" – הכנס הראשון במהלך השקפה למנחי מורים מובילים, הצענו למנחים הזדמנות להתבונן בקבוצת אמנים בשלב העבודה על היצירה. ראינו שתהליך החזרות דומה לתהליך שמתרחש בקהילת הלמידה.
בבסיסה החזרה היא התהליך שבו האדם מטמיע ומגבש את זהות היצירה שתוצג בפני הקהל. אבל מעבר לתהליך הרפטטיבי – שטמון במילה 'חזרה' (במובן לחזור שוב ושוב על הטקטס, על השורה בפרטיטורה, או על התנועה בכוראוגרפיה), יש מרכיב חשוב נוסף – והוא החקר והגילוי: החזרה והאימון של היוצרים מאפשרים להם מקום לגלות משהו על עצמם – ועל הדמות שהם מגלמים או היצירה שהם מבצעים, וכך משפרים את היכולת שלהם להעלותה מול קהל באופן מלא יותר.

איך תראה קבוצת למידה שמשתתפיה והמורה המוביל שלה יחוו את המפגש כאילו הם בחזרה לקראת יצירה בימתית משותפת? כדי להניע את החשיבה על ההקבלה ניתן לבחון שני צירים בהם נעים המשתתפים בחזרה: ציר הקבוע מול האילתור, וציר האישי מול הקבוצתי.

בין הקבוע לאילתור

פעמים רבות יצירה אמנותית מבוססת על הנחיות כתובות מראש: מחזה שנכתב על ידי המחזאי וכולל הוראות בימוי וטקסט שעל השחקנים להגות, כוריאוגרפיה שהוגדרה על ידי 'יוצר המחול' שקבע כיצד יש לרקוד את היצירה, פרטיטורה שנכתבה על ידי המלחין ומציגה לאמן כיצד לנגן את היצירה. לצדם ישנם תחומי אמנות חופשיים יותר – כגון נגינת ג'אז, או תאטרון אילתור (פלייבק), שבמהלכו האמנים מאלתרים לפי הלך הרוח, הרגש שעובר בהם, והקהל שמולם. בכל המקרים, בין אם היצירה כתובה ומונחית, ובין אם היא מאפשרת דרגות חופש ואילתור גבוהות, האמן משתמש בזירת החזרה כדי לגלות משהו נוסף. במילים אחרות, האמן משתמש בתהליך החזרה כדי לקיים דיאלוג בין ההוראות המוכתבות לו לבין תכנים העולים ונחשפים מתוכו.
כך לדוגמה, בתאטרון – ינסה השחקן לא רק לשנן את הטקסט של הדמות אותה הוא משחק, אלא לגלות מי היא הדמות אותה הוא משחק? מה המניעים הרלוונטיים ומדוע היא אומרת ומבצעת על הבמה את הפעולות שמתרחשות במחזה? בתהליך הגילוי הזה האמן יפנה גם לצדדים מנסיון החיים האישי שלו, ומהמוטיבציות הפנימיות שלו.

בין האישי לקבוצתי

במקביל לתהליך החקירה האישי של כל אמן, מתרחש בחזרה גם רובד של התאמה ושיח בין כלל חברי ההרכב המבצע. רקדן יבחן את התנועות שלו לאור התנועות של חבריו ללהקה, נגן יאזין לא רק לצלילים שהוא מבצע אלא לאופן בו משתלב הצליל עם חבריו להרכב. מרכיב נוסף בהתחברות לקבוצת היצירה הוא האופן בו הלהקה כולה מתקשרת עם הקהל המאזין או צופה בביצוע היצירה. יתכן שההשוואה המתאימה לחינוך בהקשר זה תהיה האופן שבו מורה המשתתף בקהילת למידה משנה את התנהלותו בכיתה, בעבודה עם התלמידים, בעקבות התהליך שעבר בקהילה.

הזמינו את עצמכם ואת המורים המובילים לקחת חלק בחוויה

הצגת סרטונים קצרים בהם אמנים יוצרים מדברים על תהליך החזרה, או צפייה בסרטונים המתעדים חזרה, יכולים לשמש אתכם בתהליך ההנחיה, ולעודד את המורה המוביל לחשוב על מקומו בקהילת הלמידה אותה הוא מנחה, מזווית אחרת. בפוסט הבא תוכלו לראות סרטונים רלוונטיים שיסייעו להניע שיח בקהילה.

נשמח אם תוסיפו לפוסט זה קישורים ומחשבות משלכם

  • אם הייתם צריכים לתאר את עבודת ההנחיה שלכם במונחי אמנות במה, לאיזה סוג של אומנות הייתם מתחברים: מוזיקה? מחול? תאטרון?
  • האם התפקיד שלכם כמנחי-מנחים הוא דומה לבמאי? למחזאי? כוראוגרף? מלחין?
  • אלו רגעים מהצפייה בחזרה לכדו את תשומת לבכם?
  • מה נקודות הדמיון והשוני שאתם מזהים בהשוואה לעבודתכם ולעבודת המורה המוביל?
0
999