איך מובילים קהילה דיסיפלינרית? מחשבות מהשתתפות בסדנה בנושא

מורים מובילים בקהילות דיסיפלינריות

במסגרת קורס הכשרת מנחות מורות מובילות של מהלך השקפה שאורגן על ידי המעבדה לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן גוריון השתתפתי ביום לימוד שעסק בחקר שיח פדגוגי ממוקד דיסיפלינה. את היום הובילה אילנית שוורץ, רכזת השקפה במחוז דרום, והשתתפו בהנחייתו איריס סבג וקרן מלכה (מנחות מורות מובילות).

במסגרת המהלך קיימות, לצד הקהילות הגנריות שמעצם הגדרתן עוסקות בפדגוגיה, גם קהילות דיסיפלנריות שהמיקוד שלהן הוא חקר הפרקטיקה בהקשרים דיסיפלינריים (בעיקר בתחומי השפה והמתמטיקה). אחת השאלות המרכזיות העולה בהקשר לקהילות אלו היא עד כמה חשובה מומחיות ההנחיה והליווי בדיסיפלינה: האם מורה מובילה של קהילה דיסיפלינרית חייבת להיות מומחית בתחום הדיספלינה? האם ההנחיה והליווי האישי של המורות המובילות בקהילות אלו יכולה להיות נתונה בידיהן של מי שאינן מומחיות בתחום הידע?

תמונה: Think Stock
עיבוד איור: Think Stock

היכרות עם המושג דיסיפלינה

ביום עצמו השתתפו נשים ממגוון זהויות מקצועיות – ישבנו יחדיו מורות מובילות, מנחות מורות מובילות, נציגות גופים מלווים, רכזות מהלך מחוזיות ועוד. היום התחלק לשלושה חלקים – בחלק הראשון  עסקנו  בהיכרות עם המושג דיסיפלינה ובהתמודדות עם תפיסות שונות על משמעותן ותפקידן של דיסיפלינות בתהליך ההוראה[1].  בחלק השני, נפגשנו עם קהילה דיספלינרית בתחום המתמטיקה דרך סיפור מקרה שהביאו איריס וקרן. בחלקו האחרון של היום נפגשנו בנושאים המעסיקים קהילה דיסיפלינרית בתחום השפה.

סיפור המקרה של קהילת המתמטיקה אפשר לנו פתח הצצה לתוך הקהילה ואל הדיונים המתקיימים בה. אני מבקשת להשתמש בקהילה זו על מנת לדון בנושא הקהילות הדיספלינריות באופן רחב יותר. כאמור, אחת הסוגיות המרכזיות הנוגעת לקהילות דיסיפלינריות היא עד כמה מובילות הקהילות והמלוות של המובילות חייבות להיות מומחיות בדיסיפלינה. הדרישה למומחיות נובעת מתוך ההנחה שבקהילה מתקיים שיח דיסיפלינרי שמי שאינה מומחית בו לא תוכל להוביל אותו.

[1] לצורך חלק זה של היום אילנית נעזרה במאמרו של פרופ' יורם הרפז "דילמות חינוכיות".

סיפור המקרה של קהילת מתמטיקה

 סיפור המקרה שהציגו בפנינו איריס וקרן נסב סביב דיון בקהילת מתמטיקה שדנה בניתוח תוצרי תלמידים ("מבחן מנהל" שהועבר בשכבת ה'). מתוך הניתוח שערכנו הצלחנו לראות שבמקרה זה, על אף שמדובר בקהילה דיסיפלינרית (שהמובילה שלה היא מומחית בדיסיפלינה) רובו המכריע של השיח היה שיח פדגוגי גנרי. מטרתו המוצהרת של הדיון הייתה "ניתוח תוצרי תלמידים בגיאומטריה, במטרה לשפר את ההוראה".  מטרה זו עשויה להוות כר פורה לדיון דיסיפלינרי משמעותי. אלא שבמהלך הדיון אמרה המורה המציגה: "אני הסברתי שכל מה שנאמר לגבי המשולשים מתבהר כשמבינים שאת הנושא הזה לא לומדים בכיתה ה'. זה בכיתה ו". משלב זה מרכז הדיון נסב סביב השאלה האם החומר העוסק בחישוב זוויות המשולש מופיע בתכנית הלימודים של כיתות ה' או לא. גם אם מטרת הדיון הראשונית נזנחה, עדיין התקיימה כאן תשתית  לדיון שיש בו יסודות דיסיפלינריים. המורה המובילה של הקהילה ניסתה למקד את הדיון בהיגיון הדיסיפלינרי שמחייב התייחסות לחישוב זוויות המשולש כבר בכיתה ה':

 "בכיתה ד' אנחנו כבר דיברנו על סוגי זוויות… דיברנו על סכום של זוויות במרובע. כאשר הגענו להוראת המשולש… אנו מלמדות על המשולש כחצי של מלבן… בוודאי שאת צודקת ואם אני מסתכלת על הנוסחה זה עדיין לא נלמד אבל אנחנו לא יכולות ללמד מתמטיקה… ולא להתייחס למשולש כחצי של מלבן… זוהי האוטונומיה שלנו והמומחיות שלנו כמורים להביא מעבר".

"אני מבקשת להשתמש בקהילה זו על מנת לדון בנושא הקהילות הדיספלינריות באופן רחב יותר. כאמור, אחת הסוגיות המרכזיות הנוגעת לקהילות דיסיפלינריות היא עד כמה מובילות הקהילות והמלוות של המובילות חייבות להיות מומחיות בדיסיפלינה"

"מתוך הניתוח שערכנו הצלחנו לראות שבמקרה זה, על אף שמדובר בקהילה דיסיפלינרית (שהמובילה שלה היא מומחית בדיסיפלינה) רובו המכריע של השיח היה שיח פדגוגי גנרי"

עיבוד איור: Think Stock

 

 אלא שהנימוקים הדיספלינריים של המורה המובילה לא נענו בנימוקים דיסיפלינריים אחרים. מכאן ואילך הטיעונים בדיון היו בעיקרם פדגוגיים גנריים – האם יש או אין למורות אוטונומיה אל מול תכנית הלימודים.  כמובן שהדיון בדבר האוטונומיה של המורות הוא דיון חשוב מאוד. אלא, שהמומחיות שהמורה המובילה נדרשה לה בדיון זה לא הייתה דווקא מומחיות דיסיפלינרית.  לקהילה דיסיפלינרית יש את הפוטנציאל לזמן למורים המשתתפים בה אפשרות לפיתוח מקצועי בתחום הידע שלהם. ניתן לראות כי בדיון שהתקיים הפיתוח המקצועי התמקד בשאלות רחבות של פדגוגיה (עד כמה יש למורה אוטונומיה להחליט מה היא מלמדת) ופחות בשאלות שבבסיסן ידע מקצועי דיסיפלינרי.

איריס וקרן הרחיבו את הדיון וסיפרו לנו על צעדים שננקטו בעקבות הדיון שהתקיים באותה קהילת מתמטיקה. צעד אחד, למשל, היה חשיבה של רכזת המקצוע על הדרך שבה נבנה המבחן המשווה ("מבחן מנהל") – היא החליטה שהמבחן הבא יבנה בשיתוף הצוות כולו. צעד כזה גם הוא אינו מעוגן דווקא בדיסיפלינה, אלא מביא חשיבה פדגוגית רחבה יותר. צעד אחר היה בנייה של מפת מושגים שממפה את המושגים שעל התלמידים להכיר על מנת להתמודד עם לימוד של מושג חדש (למשל, המושג "שטח"). צעד מסוג זה מעוגן עמוק במומחיות הדיסיפלינרית של המורה המובילה ושל מי שמלווה אותה.

 

מחשבות מסכמות על מומחיות בתוכן וקהילה

 זה היה יום שבמהלכו פגשנו נשים שונות, בתפקידים שונים עם גישות ומחשבות שונות לגבי הסוגיה שנדונה. נראה לי שרובנו לא יצאנו עם תשובות חד-משמעיות, אלא עם שאלות ממוקדות ובהירות יותר:  מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של קהילות הומוגניות מבחינה דיסיפלינרית? כמה זמן מוקדש לשיח דיסיפלינרי בתוך הקהילות הללו? האם השיח שמתקיים בהן אכן תורם לפיתוח המקצועי בתחום הידע? האם תתכן קהילה דיסציפלינרית שהמורה המובילה שלה אינה מומחית בדיסיפלינה? האם מי שאינה מומחית דיסיפלינרית יכולה להנחות מורות מובילות בקהילות דיסיפלינריות?

עיבוד איור: Think Stock
השארת תגובה