חגיגה של תוצרים פדגוגיים: כנס השקפה במחוז חיפה תשע"ט

בכנס השקפה של מחוז חיפה הוצגו 15 תוצרים בתחומים פדגוגיים מגוונים שפותחו במחוז. אז מה היה שם? יצאנו לראות! 

[1] על קהילות פיתוח ניתן לקרוא בקישור זה.

 

בחודש ינואר התקיים הכנס השנתי של מהלך השקפה במחוז חיפה, בסימן "מפתחים ומתפתחים". בכנס הוצגו תוצרים של תהליכי פיתוח פדגוגיים של קהילות השקפה שונות ברחבי המחוז. במהלך השקפה במחוז חיפה המורים עובדים במסגרת קהילות פיתוח[1] – קהילות שעשייתן מתמקדת בפיתוח תוצרים פדגוגיים שישרתו את צורכי כלל בית הספר, מתוך שאיפה לשתף בהמשך גם קהילות ובתי ספר אחרים בתוצרים.

הכנס שימש במה לחשיפה למגוון רחב של תוצרים שפותחו בקהילות השונות, והוצגו בו 15 פיתוחים. בחרנו להתמקד בשלוש קהילות ובתוצרים שלהן, ששיקפו מגוון של כיווני פעולה.

 

קהילת חינוך מיוחד

הקהילה הראשונה היא קהילה הטרוגנית של 12 אנשי צוות. בין היתר חברים בה סייעת, מרפאה בעיסוק ויועצת שעובדים יחד בבית ספר לחינוך מיוחד. בתחילת דרכה של הקהילה הייתה מטרתה לתת לאנשי הצוות מקום להתמודדות עם הקושי שבטיפול בהפרעות משמעת והתנהגות חמורות. בהמשך החליטה הקהילה להתמקד בפיתוח פתרונות להתמודדויות שעלו.

במפגשי הקהילה מביאים המשתתפים סיפורי מקרה של סיטואציות קצה ומנתחים אותם דרך שלוש שאלות:

  1. מה הייתי יכולה לעשות לפני שהסיטואציה התרחשה?
  2. מה אפשר לעשות תוך כדי הסיטואציה?
  3. מה כדאי שתהיה דרך התגובה אחר כך?

ההצעות השונות לדרכי ההתמודדות יוצרות רפטואר שנאסף במפגשים ומופץ לאחר מכן על ידי המורה המובילה למורי הקהילה.

קהילת שיעור יער

הקהילה השנייה עסקה בפיתוח "שיעור יער". כדי להציג את התוצר הניחה המורה המובילה על השולחן תמונות צבעוניות רבות, בלוטי אלון, אצטרובלים, ענפים ועלים, ושאלה את הנוכחים: על פי התמונות, מה הוא המקצוע שאני מלמדת? בתמונות נראו ילדים בחורשה, עצים, כפות ידיים מרוחות בבוץ, חוטים מתוחים בין עצים, עקבות באדמה, שלוליות מים ועוד. המשתתפים הציעו כמה תשובות: מדעים, מתמטיקה, גאומטריה, אקולוגיה, קיימות, חברה ועוד. המורה הסתפקה בחיוך, עד שהלחץ עליה לגלות את המקצוע גבר, ואז אמרה: אני מורה של שיעור ביער, שבו מלמדים את כל המקצועות.

ואכן קהילה זו עוסקת בפיתוח מהלכי למידה מותאמים לתלמידים ביער שנמצא סמוך לבית הספר ומשמש סביבת למידה. התוצר שפיתחה קהילת המורות הוא הַבְנָיָה של "טיול ביער" עם תלמידים. במהלך המפגשים הקהילה לומדת גם מההתנסויות של המורות עם התלמידים ועוסקת ברפלקציה, בשיפור, בכתיבה ובהעברה של הנלמד לכלל המורות בבית הספר. מנהלת בית הספר, שהשתתפה בדיון, סיפרה על חשיבותה של הלמידה המשולבת בטבע, המאגדת כמה תחומי דעת. היא הוסיפה כי בחיים הכול שזור בכול, וכך צריך להיות גם הלימוד של הילדים.

קהילת מישחוק

הקהילה השלישית שפגשנו התחילה גם היא בניסיון ליצור התנסות של הילדים במרחב החוץ בית-ספרי. קהילה זו פועלת בבית ספר יסודי הומניסטי, ובראשית דרכה ניסתה לבחון כיצד אפשר להשתמש במרחב החוץ בית-ספרי הסמוך לבית הספר לחיזוק ערכי בית הספר. הכיוון שנבחר היה למידה באמצעות משחק. לאחר שהקהילה יצאה לדרך ובדקה ביתר העמקה צרכים שונים של בית הספר הוחלט שיותר משחשוב לאותה הקהילה לפתח למידה במרחב החוץ בית-ספרי חשוב לה לשלב מישחוק בהוראה. כך החלו המורים לפתח משחקים שאפשר יהיה לשחק בהם בתוך מבנה בית הספר עצמו (בבית הספר יש חדר משחקים, והתלמידים משתתפים בו בשיעורים מונחים וגם במשחק חופשי).

בסופו של דבר, לאחר התייעצות עם כלל צוות בית הספר, החליטה הקהילה להתמקד בפיתוח משחקי סולמות ונחשים, לוח המאה ולוח פיצוחים. המשחק שהוצג בפנינו היה משחק סולמות ונחשים שמשוחק בשתי קבוצות. בכל פעם שקבוצה מגיעה לקצה סולם או לקצה נחש עליה לענות על שאלה בתחום השפה. הקהילה עוסקת בפיתוח של שאלות במגוון דיסציפלינות, כך שהמשחק יוכל לתת מענה למורות ולשיעורים שונים. הקהילה רוצה להפוך בהמשך את המשחקים שתוכננו ויוצרו גם למשחקי רצפה גדולים ולשרטטם בחצר בית הספר, כך שניתן יהיה לשחק בהם בחוץ.

שלוש קהילות אלו מדגימות, כל אחת בדרכה, את העיקרון של קהילות פיתוח. אומנם כל אחת מהן בחרה לפעול לפיתוח תוצר פדגוגי שונה מאוד באופיו, אבל המשותף לכולן הוא העבודה המשותפת שמנחה המורה המובילה ומבוססת על הצרכים, התרבות והערכים של בית הספר, ועל השאיפה להבנות תוצרים שיתאימו לו. בינינו, מי יכול לעשות זאת טוב יותר ממורי בית הספר עצמו?

השארת תגובה