מהי למידת מורים עמוקה ואיך נוכל לקדם אותה?

לפי פרופ' אילנה הורן, למידת עומק בקהילה צריכה להכיל 2 מרכיבים: התייחסות לעשייה בכיתה ודיון מושגי. אז מה אפשר לעשות כדי לקדם למידת מסוג זה במפגשי קהילה?

הדיון בסדנה הסתמך על ממצאים מהמאמר:

Seidel-Horn Ilana, Garner Brette, Delinger Kane and Jason Brasel (2017) "A Taxonomy of Instructional Learning Opportunities in Teachers' Workgroup Conversations". Journal of Teacher Education 67(1) P.41-54.

ביום הראשון של שנת 2019 הגיעה פרופ' אילנה הורן להעביר סדנה למנחי מורים מובילים ונציגי מחוזות במהלך השקפה.  הורן היא מאמינה גדולה בכוחן של קהילות מורים להשפיע ולשפר את ההוראה והישגי התלמידים, היא מקדישה מרבית מפרסומיה ומחקרה לכך, דבר המאפשר לה להבין ממקור ראשון את המורכבות והאתגרים שעומדים בפני קהילות מורים לומדות. במפגש שערכה עם מנחי מורים מובילים במהלך השקפה, היא הציגה את התפיסה שלה לגבי למידת קהילה מיטבית, ולאחר מכן תיארה בפתיחות וכנות עד כמה קשה לקיים מפגשי למידת מורים טובים, כאלו שייצרו השפעה ארוכת טווח על אופני ההוראה של המשתתפים. בנוסף פירטה הורן בסדנה מדוע לדעתה המאמץ כדאי וחשוב על אף הקשיים הכרוכים בביצועו.

לדברי הורן בשנים האחרונות מצטברות עדויות (גם אם ללא קשר סיבתי ישיר) לכך שבמקומות בהם יש שיתופי פעולה בין מורים – מתרחש במקביל שיפור בולט בהישגי התלמידים. במחקר אחד שהזכירה, איתרו סוציולוגים מספר מוסדות בהם הישגי התלמידים היו מעל למצופה ביחס למאפיינים הדמוגרפיים שלהם. כשניסו להבין מה מבדיל את המוסדות האלו ממוסדות אחרים באותו החתך הדמוגרפי, מצאו שבמוסדות שהראו שיפור מתקיימת למידת מורים משותפת. ממצאים אלו ואחרים הפכו את 'קהילות המורים הלומדות' לפתרון החם בתחום מדיניות החינוך. עם זאת, הורן מגלמת את הדור הבא של חוקרים מפוכחים, המציגים גישה ריאליסטית יותר לקהילות הלמידה. לדבריה אסור להניח שבכל קבוצת מורים הנפגשת יחד לאורך זמן, אכן מתרחשים למידת עומק ושיפור מקצועי.

מהי למידת מורים 'עמוקה'?

לתפיסתה של הורן למידת מורים מוצלחת בקבוצה נותנת מענה מאוזן לשני מרכיבים: (1) פרקטי/מעשי: דיון שמספק כלים להוראה בשיעורים הבאים בכיתה, ובמקביל תובנות אלו ראוי שיתבססו  על  (2) מרכיב מושגי: דיון הכולל מחקר והתבונות באמונות שמנחות כל משתתף, בין אם ביחס למושג שמופיע בחומר הלימודים והיחס לאופן שבו כדאי ללמד אותו, ובין אם לגבי תפיסות כלליות יותר, כגון תשובה לשאלה 'מהי הוראה טובה עבורי?'

במחקר עליו התבססה הסדנה החוקרים דגמו תמלולים מפגישות של 24 קהילות מורים,  מ-16 בתי ספר. סך-הכל נותחו 111 פגישות. בממצאים עלה כי רובן המוחלט של תוכן השיחות שנדגמו, עוסק בהיבט המעשי (תובנות ותכנון לקראת השיעורים העתידיים), ואילו רק שליש מתוך כל השיחות שנדגמו מהמפגשים כללו גם התייחסות לסוגיות מושגיות, לדיון וחשיבה מופשטים יותר.

 

האתגר – להגיע לשיח עומק המשלב מושגים עם כלים מעשיים להוראה

בהמשך הסדנה הציגה הורן 6 סוגים שונים של שיח בקהילות, הנע משיח טכני לשיח יותר עמוק – המכיל התייחסות למושגים וחיבור שלהם לעשייה עתידית בכיתה. לאחר הקריאה של הקטעים השונים שממחישים את סוגי השיח, ניכרה בקהל חוסר נוחות. תחושה שחסרות דוגמאות ללמידה משותפת משמעותית, הורן ציינה בתגובה: "אלו דוגמאות מהטובות שהיו לנו, אני לא אייפה את המציאות. אלו דוגמאות של שיח ממש טוב."

חשיבות הכשרת מנחים: אחת ההשערות שעלתה מהקהל סברה כי השיח הרדוד יחסית שאותר במחקרה מהקהילות שבארצות הברית נובע בין היתר מכך שבחלק מהקהילות לא הייתה הכשרה מדויקת דיה של מנחים ולעיתים התקיימו המפגשים ללא מנחה שהוכשר לכך כלל. הורן נוטה להסכים עם השערה זו: "בהשקפה המורים המובילים שלכם עוברים הכשרה באופן מאד מכוון, הרבה יותר מהקהילות שאנחנו חקרנו. קהילות אלו הונחו על ידי מנחים אזוריים, ולא היינו מעורבים בהכשרה שקיבלו, הגענו כצופים".

להכיר בלחץ הקיים להספיק חומר: סיבה נוספת לכך שהקהילות שנחקרו העדיפו להתמקד בנושאים המעשיים היא כנראה לחץ זמן במרוץ לקראת השיעור הבא בשנה. או במילים אחרות, מפני שהמורים רצו להספיק חומר הוראה על חשבון זמן חשיבה והתנסות בכיתה. כך קורה שהדיון שנותן מענה לחשיבה מושגית לא הספיק להתפתח דיו. הורן: "כאשר מורים נפגשים זה עם זה ללמידה, דבר ראשון יוצא מהם הרבה לחץ לתכנן את השיעורים הבאים, כדי להספיק חומר, להשוות נושאי לימוד, ולשמוע מאחרים איך מלמדים את הנושאים שמצפים להם מחר בבוקר בכיתה. זה מטבע הדברים הופך למוקד הדיון. […] אנחנו מגלים את הנטייה הזאת גם אצל מורים מנוסים מאד. שכבר צברו הרבה שעות בפיתוח המקצועי, ומפגינים מחויבות ללמידה, אפילו הם מתקשים להשתפר (ולבצע חקר מושגי א.ש)".

ללמוד להוביל בעזרת שאלה: נימוק נוסף שעלה במפגש לקושי בפיתוח קהילת למידת עומק,  מתמקד בכך שהקדשת זמן לחקר רפלקטיבי של האמונות המנחות את המורה בעבודתו היא לא דבר שגור, שמלווה את עבודת המורים היום יומית. וכך, ההתקדמות לקראת דיון במושגים מתקדם לאט, ותלוי מאד בכישורי ההנחיה של המורה המוביל. הורן: " הרעיון הוא להוביל בעזרת שאלה.  ולרבים קשה בכלל לנסח שאלה. מורים רבים אומרים "אני פשוט רוצה להשתפר", ואז צריך לשאול אותם במה?  מה מתוך הדברים שאתה עושה היום בכיתה יכול לשפר את ההוראה שלך?  שאלות כאלה אנחנו מאמינים יכולות לשפר את השיח בקהילה, ואז גם את ההתפתחות המקצועית, ההוראה בכיתה ולבסוף את הישגי התלמידים.[…] לכן חשוב שהמנחה יזמין את העמיתים שלו לדון בשאלות של "למה?" למה אנחנו עושים את מה שאנחנו מציעים? זו גם דרך להימנע מכך שהמשתתפים יחושו מאוימים, כאילו מבקרים אותם אישית.  כאשר אנחנו שואלים "למה עשית את מה שעשית כעת? "  המטרה היא להקשיב ולנסות להבין, לא למתוח ביקורת ולהציע חלופות וטיפים וטריקים (המאפיינות שיח רדוד), אלא לחשוב ביחד איך אפשר להשתפר".

רגעי למידה עוצמתיים

על אף כל הקשיים, כאשר ניגשה הורן לתאר חוויות ממפגשים מוצלחים עם מורים, כאלו שחוו הצלחה ושינוי מהותי בדרכי ההוראה שלהם, עלו הרבה הנהוני הסכמה מצד המשתתפים. התחושה בקהל מנחי המורים המובילים ושותפי מהלך השקפה הייתה כי המאמץ הוא כדאי, ולו מפני שפוטנציאל השינוי והשיפור בהוראה הוא גדול ומספק. כאשר מתרחשת פריצת דרך כזו, והמבט המקצועי של המשתתפים נפתח לאפשרות לעשות דברים אחרת, להתמודד עם מקומות בהם נהגו להציע פתרון הוראה מסוג אחד לתלמידים וכעת לא חוששים לנסות כיוונים אחרים, זהו ללא ספק אחד מהרגעים המרגשים ביותר עבור כל מנחה, מורה מוביל ומשתתף בקהילת למידה בין אם הוא בארצות הברית, בישראל או כנראה בכל מקום אחר בעולם. הורן סיכמה והרחיבה כי על אף הסיפוק מדובר גם בחוויה עוצמתית שאינה בהכרח משמחת או נעימה, וכוללת גם לעיתים התפכחות כואבת: "הרבה פעמים במפגשים שבהם מתרחשת למידה משמעותית יש רגע אצל המורים שאני קוראת לו רגע ה-"אוי, לא!" שבו הם מבינים שהאופן שבו לימדו עד עכשיו לא היה טוב מספיק. זה כאילו נוטלים קורה מעיניהם והם נחשפים לטווח רחב יותר של אפשרויות פעולה. לפעמים זה מלווה אפילו במשבר מקצועי קטן, מורים עוברים סוג של אבל, לדוגמה מורה אחת אמרה לי: "אני מלמדת במשך 20 שנה וחשבתי שאני ממש טובה. אבל עכשיו אני רואה כמה יכולתי לעשות דברים גם אחרת" ". 

 

פרופ' אילנה הורן הגיעה לארץ כאורחת של היוזמה למחקר יישומי בחינוך.

השארת תגובה