שני המאפיינים של שיח קהילה פורה: מהם ומדוע קשה לממשם? רשמים מסדנה עם פרופ' אילנה הורן

לא כל קהילות הלמידה נולדו שוות! אם כך, איך אפשר לקבוע איזו קהילת למידה מוצלחת או עשירה יותר מחברתה? בסדנה המבוססת על מחקרה של פרופ' אילנה הורן ושותפיה הוצגה הצעה למיון קהילות לפי מידת ההזדמנות ללמידה מקצועית שהן מציעות

הדיון בסדנה הסתמך על ממצאים מהמאמר:

Seidel-Horn Ilana, Garner Brette, Delinger Kane and Jason Brasel (2017) "A Taxonomy of Instructional Learning Opportunities in Teachers' Workgroup Conversations". Journal of Teacher Education 67(1) P.41-54.

עיבוד נוסף למאמר מאת אילנה הורן הופיע ב"השקפה מחקרית".

 

ביום הראשון של שנת 2019 העבירה פרופ' אילנה הורן סדנה למנחי מורים מובילים נציגי מחוזות במהלך השקפה. הורן היא חוקרת הוראת מתמטיקה מאוניברסיטת וונדרבילט. היא מאמינה מאוד בכוחן של קהילות מורים לשפר את ההוראה ואת הישגי התלמידים, ומקדישה לנושא את מרבית פרסומיה ומחקרה. בסדנה היא הציגה את התפיסה שלה באשר ללמידת קהילה מיטבית, ולאחר מכן תיארה בפתיחות עד כמה קשה לקיים מפגשי למידה טובים, כאלה שישפיעו על אופני ההוראה של המורים. עוד פירטה הורן מדוע לדעתה המאמץ כדאי וחשוב על אף הקשיים הכרוכים בביצועו.

לדברי הורן, בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך ששיתופי פעולה בין מורים קשורים בשיפור בהישגי התלמידים. באחד המחקרים שהזכירה איתרו סוציולוגים בתי ספר אחדים שבהם הישגי התלמידים היו מעל למצופה בהתחשב במאפיינים הדמוגרפיים שלהם. כשניסו להבין מה מבדיל את בתי הספר הללו מאחרים המשתייכים לאותו חתך דמוגרפי מצאו שבבתי הספר שהראו שיפור מתקיימת למידת מורים משותפת. ממצאים אלו ואחרים הפכו את "קהילות המורים הלומדות" לפתרון החם בתחום מדיניות למידת מורים. עם זאת, הורן ריאליסטית ביחסה לקהילות הלמידה. לדבריה, הנתמכים בעדויות מהמחקר, לא בכל קבוצת מורים הנפגשת יחד לאורך זמן אכן מתרחשים למידת עומק ושיפור מקצועי. בהתאם, היא הקדישה את עיקר הסדנה לעבודה על עקרונות שיח שמאפשרים, לפי ממצאי המחקר שלה, לפתח שיח קבוצתי מקצועי תורם.

מהי למידת מורים בעלת השפעה?

הורן פיתחה מסגרת למיון קהילות, שקנה המידה המרכזי בה הוא "איזו הזדמנות ללמידה מקצועית מציעה הקהילה?". היא זיהתה 6 סוגים של שיח בקהילה.

  1. דיון ממוקד בביאור מטרות מנוגדות בקבוצה (Conflicting Goals);
  2. דיון בנושא קצב הוראת החומר (Pacing);
  3. דיון בנושאים לוגיסטיים (Logistics);
  4. הצגת טיפים וטריקים (Tips & Tricks);
  5. פרשנות משותפת בקהילה, ללא דיון בהשלכותיה לעשייה בעתיד בכיתה (Collective interpretation, separate form future work);
  6. פרשנות משותפת של הקהילה, הכוללת גם דיון המניע את המשתתפים לעשייה בעתיד בכיתה (Collective interpretation, linked to future work).

לפי מודל זה, למידה משותפת של מורים היא פורייה ביותר כאשר מתקיימים בה זה בצד זה שני סוגים של רכיבי דיון: דיון בפיתוח מושגים (Concept Developed); דיון שמניע עשייה בעתיד (Mobilization for future work). מתוך 6 דפוסי השיח שהחוקרים זיהו, רק בשניים האחרונים ברשימה (5-6) יש ביטוי משמעותי לפיתוח מושגי ורק האחרון מכיל גם שילוב של הנעה לפעולה:

ליתר פירוט ארבעת הדפוסים הראשונים מתאפיינים בשיח מונולוגי שבו דובר אחד מדבר מול הקבוצה, וכמעט שלא מתרחש דיאלוג. רמת התובנות המקצועיות שמוצעות למורים המשתתפים בשיח מסוג זה היא בסיסית יחסית, ומציעה פחות הזדמנות ללמידה מעמיקה והתפתחות מקצועית. שני הדפוסים האחרונות ברשימה מבוססים על דיון רב-משתתפים, דיאלוגי, שבמסגרתו המורים מבקשים לבאר מושג כלשהו – מושג מקצועי שעליהם ללמד (לדוגמה: "יחידות מדידה"), או דיון בתפיסה מופשטת יחסית באשר למאפייניה של הוראה מוצלחת. דיונים אלה, לתפיסת הורן, הם המציעים למשתתפים ידע מעמיק יותר והזדמנות ללמידה משמעותית.

פרופ' אילנה הורן חוקרת הוראת מתמטיקה והתפתחות מקצועית של מורים באוניברסיטת וונדרבילט. פרופ' הורן הגיעה לארץ כאורחת של "היזמה למחקר יישומי בחינוך", והייתה הדוברת הראשית בכנס השנתי של היזמה בנושא "ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך". 

אנו מודים ליוזמה על התמיכה בארגון הסדנה למנחי מהלך השקפה.

האתגר: להגיע לשיח מעמיק המשלב בירור מושגי עם הנעה לפעולה עתידית בכיתה

הדרך להשגת דיון שיהיה מעמיק ושיציע למשתתפים בקהילה הזדמנויות למידה משמעותיות היא, לכאורה, קלה: פשוט לדאוג לכך שבמהלך הדיון יתקיימו בירור מושגי והנעה לפעולה עתידית. אבל מממצאי המחקר של הורן ושותפיה עולה שהדברים אינם פשוטים כל כך. במחקר שהסדנה התבססה על ממצאיו בחרו החוקרים לנתח 24 קהילות מורים מ-16 בתי ספר, ולשם כך דגמו שלוש-ארבע פגישות של כל קהילה. בסך הכול נותחו 77 פגישות. רוב הפגישות שנותחו מ-24 הקבוצות שנחקרו התאפיינו בעיקר במפגשי שיח שמתמקדים בהיבט המעשי (תכנון לקראת השיעורים העתידיים). פגישות מעמיקות – כאלו שבהן חלק עיקרי בשיחה כלל גם דיון במושגים וגם הנעה לפעולה בעתיד – היו מועטות (24% מהפגישות שנדגמו ונותחו).

בהמשך הסדנה שיתפה הורן בדוגמאות מדיונים מששת הסוגים שקיטלגה. הדוגמאות נעו על הרצף שבין שיח טכני (דיון בנושאי ההוראה הקרובים לשיעור העתידי בכיתה) לשיח עומק (דיון שיש בו התייחסות למושגים בחומר הלימוד, בירור משותף שלהם ושל אמונות על תהליך ההוראה, ואז חיבור שלהם לעשייה עתידית בכיתה).

לאחר הקריאה של הקטעים השונים שממחישים את סוגי השיח ניכרה בקהל חוסר נוחות. תחושה שחסרות דוגמאות ללמידה משותפת משמעותית. הורן ציינה בתגובה: "אלו דוגמאות מהטובות שהיו לנו, אני לא אייפה את המציאות. אלו דוגמאות של שיח ממש טוב".

סיבה אפשרית לכך שהקהילות שנחקרו העדיפו להתמקד בנושאים המעשיים יכולה להיות לחץ הזמן במרוץ להכנת השיעור הבא. כך קורה שהדיון שעוסק בחשיבה מושגית, ומקושר באופן פחות ישיר לעשייה "מחר בבוקר", לא התפתח דיו. הורן:

"כאשר מורים נפגשים זה עם זה ללמידה, דבר ראשון יוצא מהם הרבה לחץ לתכנן את השיעורים הבאים, כדי להספיק חומר, להשוות נושאי לימוד, ולשמוע מאחרים איך מלמדים את הנושאים שמצפים להם מחר בבוקר בכיתה. זה מטבע הדברים הופך למוקד הדיון. […] אנחנו מגלים את הנטייה הזאת גם אצל מורים מנוסים מאוד שכבר צברו הרבה שעות בפיתוח המקצועי, ומפגינים מחויבות ללמידה, אפילו הם מתקשים להשתפר (ולבצע חקר מושגי. א"ש)".

נימוק נוסף שהוצע במפגש לקושי בפיתוח קהילת למידה מתמקד בכך שהקדשת זמן לבירור מושגי ולפיתוח שלו אינה מעשה שגור שמלווה את עבודתם היום-יומית של המורים. וכך, רכיב הפיתוח המושגי מתקדם לאט, ותלוי מאוד בכישורי ההנחיה של המורה המובילה. הורן:

"הרעיון הוא להוביל בעזרת שאלה. ולרבים קשה בכלל לנסח שאלה. מורים רבים אומרים 'אני פשוט רוצה להשתפר', ואז צריך לשאול אותם במה? מה לדעתך מתוך הפעולות שמתרחשות בשגרה בכיתה שלך יכולות לשפר את ההוראה שלך? שאלות כאלה, אנחנו מאמינים, יכולות לשפר את השיח בקהילה, ואז גם את הלמידה המקצועית, את ההוראה בכיתה ולבסוף את הישגי התלמידים. […] לכן חשוב שהמנחה יזמין את העמיתים שלו לדון בשאלות של "למה ומדוע?" למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים מושג כלשהו? מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו מציעים? זו גם דרך להימנע מכך שהמשתתפים יחושו מאוימים, כאילו מבקרים אותם אישית. כאשר אנחנו שואלים 'למה עשית את מה שעשית כעת?' המטרה היא להקשיב ולנסות להבין, לא למתוח ביקורת ולהציע חלופות וטיפים וטריקים (המאפיינים שיח רדוד), אלא לחשוב ביחד איך אפשר להשתפר".

רגעי למידה עוצמתיים

על אף כל הקשיים, כאשר תיארה הורן חוויות ממפגשים מוצלחים עם מורים, כאלו שחוו למידה מעמיקה ושינוי מהותי בדרכי ההוראה שלהם, הנהנו רבים מהמשתתפים בהסכמה. התחושה בקהל של מנחי המורים המובילים ושותפי מהלך השקפה הייתה כי המאמץ הוא כדאי, ולו מפני שפוטנציאל השיפור בהוראה הוא גדול ומספק. כאשר מתרחשת פריצת דרך כזו, והמבט המקצועי של המשתתפים נפתח להבנה חדשה ולאפשרות לעשות דברים אחרת, להתמודד עם מקומות שבהם נהגו להציע פתרון הוראה מסוג אחד לתלמידים וכעת אינם חוששים לנסות כיוונים אחרים, זהו ללא ספק אחד מהרגעים המרגשים ביותר עבור כל מנחה, מורה מוביל ומשתתף בקהילת למידה – בארצות הברית, בישראל, וכנראה גם בכל מקום אחר בעולם. הורן סיכמה והרחיבה כי על אף הסיפוק מדובר גם בחוויה עוצמתית שאינה בהכרח משמחת או נעימה, וכוללת לעיתים גם התפכחות כואבת:

"הרבה פעמים במפגשים שבהם מתרחשת למידה משמעותית יש רגע אצל המורים שאני קוראת לו רגע ה-"אוי, לא!" שבו הם מבינים שהאופן שבו לימדו עד עכשיו לא היה טוב מספיק. זה כאילו נוטלים קורה מעיניהם והם נחשפים לטווח רחב יותר של אפשרויות פעולה. לפעמים זה מלווה אפילו במשבר מקצועי קטן, מורים עוברים סוג של אֵבֶל, לדוגמה מורה אחת אמרה לי: 'אני מלמדת במשך עשרים שנה וחשבתי שאני ממש טובה. אבל עכשיו אני רואה כמה יכולתי לעשות דברים גם אחרת'".

השארת תגובה