מובילים מהשטח: ביקור בבית ספר חומת שמואל בירושלים

מה קורה בבית ספר שכבר שלוש שנים משתתף במהלך השקפה? מה חושבות על המהלך המנהלת והמורות המובילות? ומה עוד יכול לקרות בו?

ביקרנו במהלך חודש פברואר בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי חומת שמואל בירושלים. בית הספר משתתף במהלך השקפה זו השנה השלישית, ופועלות בו כיום שתי קהילות מורים וסגנית שהיא בוגרת המהלך (אנחנו גאים "להפסיד" מורים מובילים לתפקידים ניהוליים…).

הביקור כלל שיחה מעמיקה בין נציגי שלוש הרמות הארגוניות שבהן מתנהל המהלך: בית הספר (המנהלת שרונה שם טוב, סגניתה זהר סבג, והמורות המובילות פייגי בנט ורינת רבינוביץ'), המחוז (מרב פאול רכזת המהלך, ומירב לוין ויעל פולברמכר ממכון כרם, הגוף המלווה את המחוז) והרמה הארצית (מוטי רוזנר ויעל אוברגוט-מעוז ממינהל עובדי הוראה, וגל חירות ממו"פ השקפה). שיחה כזאת היא מעוררת ומפרה, מכיוון שכל אחד מביא בה את הזווית שלו, ושילוב נקודות המבט מאפשר לעקוב אחר האופן שבו מחלחל המהלך בין הרמות השונות, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ומתפתח ומתעצב בכל אחת מהן.

כך למשל, למידה מהפרקטיקה, שהיא עיקרון מרכזי במהלך השקפה, מקבלת במנח"י תרגום מחוזי ייחודי. המורים המובילים והקהילות במחוז מתמקדים ביישום מתמשך של מחזורי למידה הכוללים הגדרת סוגיות, בחינה דקדקנית של ייצוגים וגיבוש חלופות פעולה שמיושמות בכיתות ונבחנות שוב – כל זאת סביב נושא המיקוד של הקהילה. הכלים והפרקטיקות של מחזור הלמידה, שפותחו על ידי מכון כרם, מאפשרים התמקדות, העמקה ושיטתיות ומחזקים את הקשר בין הלמידה בקהילה להוראה וללמידה בכיתות. הם גם דורשים מהמורים מחויבות לתהליך קפדני ופתיחות להבאת ייצוגים מהכיתות ולבחינה ביקורתית שלהם.

 

עקרון הלמידה מהפרקטיקה, שתורגם במנח"י ללמידה באמצעות מחזורי למידה, מיושם הלכה למעשה בקהילות הבית ספריות. הקהילות בבית הספר חומת שמואל עסקו במשך שנתיים בנושא של הוראה דיפרנציאלית, קהילה אחת בשפה והאחרת במתמטיקה. מורי הקהילות פיתחו שיעורים הכוללים למידה בשלוש רמות, צפו בהעברה שלהם וניתחו אותה בקהילה – תוך כדי התבוננות בצילום השיעור או בעבודות תלמידים שנעשו בו. נציגות בית הספר ראו בזמן הלמידה המשותף "מתנה" המאפשרת למורה מן הצוות להעמיק בלמידה עם עמיתיה, למקד אותה במה שבית הספר באמת זקוק לו, ולהפוך את השיתוף בין המורים מהעברת חומרים ושיתוף טכני בלבד לשיתוף מהותי ועמוק. בצד זאת הן תיארו גם קשיים שאתגרו אותן. למשל, הפער בין הנטייה המעשית של מורים, שנזקקים למענה ל"מחר בבוקר", לבין הלמידה בקהילות, שדורשת השתהות והעמקה בניתוח ייצוגים. אחת המורות סיפרה שבהתחלה הן תפסו זאת כ"ביזבוז זמן, שיח ארוך על פיסקה (תמלול) של 7 שורות", ושהיה עליהן לעשות "סוויץ"' כדי להבין את התועלת שבכך. אתגר נוסף שהן העלו הוא הצורך במעורבות פעילה של חברי הקהילה. לדברי אחת המורות, "לקח למורים זמן להבין שאם הם לא ישתתפו ולא יביאו ייצוגים, לא תהיה למידה". לבסוף ציינו מורות את הקושי שבצילום או הקלטה של שיעורים וצפייה בהם. אחת המובילות סיפרה שהיה לה קשה לשמוע את עצמה מוקלטת ושהיא לא היתה מרוצה מהביצועים שלה. כששאלנו איך מתמודדים עם זה, היא ענתה, "עושים כמה פעמים וזה עובר לאט לאט".

שרונה המנהלת והמורות שהשתתפו במפגש העלו כמה כיוונים להתפתחות עתידית. הן דיברו על צורך רב יותר בשילוב הדרכה דיסציפלינרית בלמידת הקהילות או בהנחיית המורה המובילה; הן הביעו רצון להרחיב את הלמידה לכלל צוות בית הספר; והן הדגישו את הצורך להקפיד על בחירת נושאי הקהילה ועל תיאום הציפיות עם המורים המשתתפים. אלה הם נושאים שבהחלט עומדים על סדר היום של כולנו במהלך.

כמו שקורה לי הרבה פעמים בביקורים כאלה, קצת קינאתי במורות המובילות שעושות את "הדבר האמיתי" ובצורה כה רצינית ומרשימה. אבל אז הזכרתי לעצמי, שלכל רמה במהלך  החשיבות והתרומה שלה, כפי שעלה מהשיחה העֵרה והחמה בין כל השותפים.

תודה רבה למחוז מנח"י, למכון כרם ולבית הספר חומת שמואל, ולכל המשתתפים מטעמם, על ארגון מושקע וקפדני של המפגש ועל עשייה חשובה ומשמעותית לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה במחוז ובבית הספר.

השארת תגובה