שלוש נקודות מבט על הובלת קהילה – ממורות מובילות וותיקות

שלום למורים המובילים המצטרפים למהלך השקפה. גם השנה יצטרפו למהלך מאות מורות ומורים מובילים חדשים. הם יזמינו את חבריהם לחדר המורים להצטרף למסע למידה על אודות סוגיות הוראה שמעסיקות אותם בעבודתם היומיומית. 

לקראת חידוש הלמידה בקהילה שאלנו שלוש מורות מובילות וותיקות ממקומות שונים (רמת גן, שהם וכרכור) על ההתחלה שלהן במהלך, על השינוי שחל בהן כמורות וכמנהיגות ועל הקשיים בתפקיד, וביקשנו מהן כמה עצות למובילות ולמובילים החדשים:

  1. מרב כהנא ממכל"ל רמת גן, מתחילה את שנתה השלישית במהלך.
  2. שרי בצלאל, מחטיבת הביניים יהלו"ם, שהם, מתחילה את שנתה השלישית במהלך.
  3. רוית שני סריון, מבית הספר הקהילתי כרכור, מתחילה את שנתה הרביעית במהלך.

איך נראתה תחילת השנה הראשונה בהובלתך? איך הרגשת? מה עשית?

רוית:  "אני זוכרת איך הגעתי מעט מבולבלת למפגש הראשון, אבל עם חלומות פדגוגיים שכאילו חיכו להתממש. הרגשתי שזה המקום הנכון עבורי, אבל לא ידעתי עד כמה עוצמתית תהיה למידת הקהילה, איזה מקום מרכזי זה יתפוס בחיי המקצועיים. עוד לפני כן, במפגש ההדרכה הראשון עבור מורות מובילות, כל הזמן אמרו לנו: 'אתן לא בהשתלמות, אתן בונות קהילה' ואנחנו צחקנו, קצת ממבוכה וקצת מחוסר ידיעה. אבל עם הזמן, כשהרגשנו את הכוח של למידה ביחד, ואת התמיכה, הבנתי למה אני שם. היה לי ברור שאת תחושת הביטחון, ההצלחה והניצוץ בעיניים שחוויתי בהדרכה למורות המובילות אני רוצה להנחיל גם בקהילה שלי, לצוות החינוכי בבית הספר".

שרי: "אני זוכרת את ההתלהבות מהמפגשים הראשונים. הרגשתי שהמשתתפות ממש נהנות לקיים דיון מקצועי שהיה חסר להן. יחד עם המשוב שלהן על איכות הישיבה והעניין הרב שלהן בנושאים, זה הוציא אותי מהמפגשים בתחושה מרוממת, ממריצה, חיפשתי רעיונות חדשים ונושאים חדשים לדיון בקהילה".

מרב: "אני זוכרת שכשהבנתי יותר לעומק את המהלך, קיבלתי רגליים קרות, צלצלתי למנהלת שלי וביקשתי לוותר. חשבתי 'איך אוכל להנחות מורות אחרות?', 'איזה כישורי הנחייה יש לי?'. המנהלת שכנעה אותי להמשיך, וגם אחר כך התחלנו רק עם שתי מורות, כי המורים ראו בזה סוג של  'עוד השתלמות'. לא הפנימו את הייחודיות של הלמידה בקהילה. היום מורות פונות אליי וממש מתחרטות שלא הצטרפו מתחילת התהליך".

 

 

 

 

 

.

רוית שני סריון: 

" לא כל המשתתפים התחברו לתחושת ה'קסם' של למידה משותפת שרציתי שהם יחוו. אבל הבסיס כדי להתגבר על כך הוא יצירת אווירה מחויבת לשינוי התפיסה הפדגוגית. למדנו בהתחלה בעיקר לכבד […] להקשיב, להפחית שיפוטיות […] ולתת משוב ביקורתי."

רוית שני סריון
מרב כהנא

מרב כהנא:

"הרגשתי שהתפתחתי מאוד כמורה וגם באופן כללי יותר בכישורי הובלת הקבוצה. בכיתה שלי התחלתי לשלב באופן מאוד פעיל את העבודה בקבוצות. למדתי גם לצפות בשיעורים של מורים אחרים והסכמתי שיצפו בי מלמדת."

איך השפיעה הלמידה בקהילה על אופן ההוראה שלך?

מרב: "הרגשתי שהתפתחתי מאוד כמורה וגם באופן כללי יותר בכישורי הובלת הקבוצה. בכיתה שלי התחלתי לשלב באופן מאוד פעיל את העבודה בקבוצות. למדתי גם לצפות בשיעורים של מורים אחרים והסכמתי גם שיצפו בי מלמדת. לאחרונה הרחבתי את המעגל והזמנתי מורות שלא מהקהילה לצפות בשיעורים שלי".

שרי: "שמנו לב שיש מוטיבציה גוברת בבית הספר ליישם דרכי הוראה מגוונות יותר בכיתות. אבל ההשפעה היא גם מחוץ לכיתה, הטמענו את שיטת הלמידה שמתקיימת בקהילה אל פגישות צוות המקצוע. למעשה ישיבות הצוות המקצועי שינו את פניהן: אם קודם לכן הפגישות התאפיינו בהעברת מידע, בדיקת הספקים וחלוקת משימות, היום עיקר הישיבה מוקדש לתכנים פדגוגיים ולניתוחם לאור מתווה השיח".  

רוית: "העובדה שקיימנו שגרות של שיתוף ידע, וחשיבה על ההוראה-למידה, אפשרה לי להעמיק את הרפלקציה על ההוראה שלי. פיתחתי מודעות רבה יותר לגבי מהם הדברים שמשפרים את ההוראה. באופן כללי יותר השתפרתי בהגדרת מטרות ויעדים, למדתי לחשוב באופן ביקורתי וחקרני ולהפיק לקחים, והיום אני מעריכה יותר את ההשפעה של תהליכים ארוכי טווח".

 

 

 

 

 

.

 שרי בצלאל:

"שמנו לב שיש מוטיבציה גוברת בבית הספר ליישם דרכי הוראה מגוונות יותר בכיתות. הטמענו את שיטת הלמידה שמתקיימת בקהילה אל פגישות צוות המקצוע. למעשה ישיבות הצוות המקצועי שינו את פניהן"

שרי בצלאל

מה מניסיונך האתגר העיקרי בכניסה לתפקיד, ואיך מורה מובילה יכולה להתכונן אליו?

שרי: "האתגר העיקרי שחוויתי קשור בהתמודדות עם התנגדויות מצד הקהילה לתהליך. כדי להתמודד איתו מורה מובילה צריכה להגיע מראש עם רצון לקחת חלק בהנהגה הפדגוגית של בית הספר ולהצטייד בסבלנות לתהליך ארוך טווח. גם גיבוי ממנהלת בית הספר הוא חיוני. חשוב שהמנהלת תיתן רוח גבית למורה המובילה, ושתאפשר לקיים סדירויות למפגשי הקהילה בתוך הלו"ז הצפוף של בית-הספר".

מרב: "אני מזהה שני אתגרים מרכזיים בכניסה לתפקיד מורה מובילה: הראשון הוא לדעת לנווט בין תפקיד ה'מובילה' לבין מעמד ה'שווה בין שווים'. השני הוא למצוא דרך לאזן בין הצרכים שהעלו המורים חברי הקהילה לבין צורכי המערכת ולאתר נושא למידה שיתאים לכולם. לכן חשוב מאוד לעשות עבודת שטח בבית הספר: לברר מה הציפיות של הנהלת בית הספר מהקהילה ומה של חברי הקהילה עצמם. נוסף על כך חשוב לעשות תהליך נכון של 'שיווק' והסבר על המהלך בחדר המורים, להסביר במה הוא שונה מהשתלמות רגילה ואיך הם, המורים יכולים להיתרם מהמהלך". 

רוית: "פתיחת קהילה לומדת היא תהליך, ומטבעו של כל תהליך הוא לוקח זמן. צריך לאפשר להזדמנויות להיבנות. אצלי בקהילה לא כל המשתתפים התחברו לתחושת ה'קסם' של למידה משותפת שרציתי שהם יחוו. אבל הבסיס כדי להתגבר על כך הוא יצירת אווירה מחויבת לשינוי התפיסה הפדגוגית. למדנו בהתחלה בעיקר לכבד אחת את המקום של האחרת, להקשיב, להפחית שיפוטיות מצד אחד ולתת משוב ביקורתי מצד שני.  אני מתייחסת לקהילה שלי כמו אל מפגש במסיבת התה של עליסה בארץ הפלאות. הכול יכול לקרות בו. אני מאחלת לכם, מורים מובילים חדשים, שתסללו את הדרך שלכם בארץ הפלאות הזאת".

 

 

 

 

 

.

2 תגובות
  1. מלכי הגב

    כל הכבוד

  2. מוטי רוזנר הגב

    אין חדש תחת השמש. מעודד לקרוא כי תרבות הלמידה וההעצמה האישית, מצויות בשורות עצמן ובניהן. השפה משדרת גלקסיות חדשות .
    בהצלחה לכל מעגלי ההשקפה, שנת יחד טובה.

השארת תגובה