בלוג

חלפה מעט יותר משנה מאז תפסה אותנו הקורונה וזאת הייתה ללא ספק שנה של שינויים, של מעברים מהיכרות אישית ועבודה פנים אל מול פנים, להיכרות מתוחמת לתמונות ריבועים על מסך. פנינו לשתי מורות מובילות ולמורה אחד, כדי לשמוע איך עברה עליהם ועל הקהילות שלהם שנה של ריחוק חברתי.

בשנה שחלפה מאז תחילת הקורונה, האם משהו השתנה או שמבחינתכם הכל נשאר אותו הדבר?

השנה עם הקורונה המציאות מאוד השתנתה מבחינתי. כמנחה התרגלתי לעבוד פנים אל פנים מול הקהילה, להיות אתם יחד, לשים לב לכל אחד ואחד. עכשיו מצאתי את עצמי פתאום בזום, ובאופן אישי אני מרגיש לא כל כך חזק מהבחינה הטכנולוגית.

אבל אצלכם בחינוך המיוחד לא ממשיכים להגיע פיזית לבית הספר?

הילדים ממשיכים להגיע, אבל המפגשים שלנו עם הקהילה השתנו. למרות שאנחנו מגיעים עם התלמידים לבית הספר, אנחנו לא יכולים להיפגש כל המורים יחד, אז אנחנו נפגשים בזום.

חוץ מזה זאת הייתה שנה מאתגרת גם מבחינת הקשר עם התלמידים. דווקא בתקופה האחרונה של הקורונה, רוב התלמידים לא הגיעו לבית הספר. אנחנו מדברים על בית ספר עם 97 תלמידים, כאשר בפועל הגיעו אליו 40 לפעמים 35 תלמידים. כל פעם נכנס מורה אחר לבידוד, או כיתה שלמה נכנסה לבידוד. וזה השפיע מבחינה הנפשית על התלמידים וגם על המורים, כשלא יודעים מה יהיה בעתיד.

אלו נושאים שדיברתם עליהם בקהילה? על ההשפעה הנפשית של התקופה הזו?

כן, דיברנו על הנושאים האלו כי הייתה להם השפעה על הפעילות של הקהילה. אם בשנה שעברה הגענו למסקנה שצריך לשנות משהו, למשל באחד השיעורים שאני מלמד, אז הייתי פשוט מיישם את ההחלטה הזאת. אבל עכשיו כשחלק מהתלמידים מפחדים, זה נעשה הרבה יותר מסובך. הקורונה השפיעה בצורה דרמטית על כל התהליך.

ואיך הקהילה יכלה לעזור בדבר הזה?

אז תראה, למורים אצלנו בקהילה יש מוטיבציה מאוד גבוה, ובנוסף למפגשי הקהילה התחלנו לעבוד בקבוצות קטנות. ואז אם אחד המורים החליט לקדם איזשהו תהליך של הבניית ידע, אז לפני המפגש הוא יישב עם כמה שותפים מהקהילה וביחד הם יתכננו את התהליך. זאת אומרת, לא רק בזמן מפגש הקהילה, אלא גם בין מפגשים. וחוץ מזה ההנהלה שלנו מאוד תומכת, נותנים לנו את הזמן לשבת ולעבוד יחד. חוץ מהזמן למפגשי הקהילה יש לנו זמן למפגשים בקבוצות קטנות. בשנה שעברה גם היה לנו זמן כדי לעשות תצפיות אחד על השני. עכשיו לצערי בגלל הקורונה אין אופציה לעשות תצפיות.

היתה לכם אפשרות להביא ייצוגים במקום התצפיות? לצלם או להקליט שיעורים?

עשינו את זה כמה פעמים, ולפעמים אנחנו גם מסתפקים בהערכה העצמית של המורה, שמביאה את הסיפור שלה, סיפור הצלחה או אתגר, ואנחנו בוחנים אותו ביחד. אנחנו לא רוצים להוסיף עוד לחץ על המורים, אל תשכח שלחלק מהמורות יש גם ילדים בבית שאין להם מסגרות, ובכל מקרה ניתוח ייצוגים בעזרת ה-AIW הוא השקעה מאוד גדולה. לא רצינו להוסיף עוד עומס.

כמורה מוביל בתקופת הקורונה, היו מורים שפנו אליך לקבל עזרה?

כן. אבל לא רק אלי, כולנו עוזרים אחד לשני. אנחנו לא מוותרים על הלמידה המשותפת, ואומרים לעצמנו: בוא נחשוב ביחד, נעבוד ביחד, נתכנן ביחד, נעשה הערכה ביחד. בשביל זה יש לנו גם את העבודה הקבוצתית הקטנה. זה נבע מבקשה של המורות. הן אמרו שקשה להן להיפגש בזום מהבית כשיש רעש וילדים מסביב. אז הן ביקשו שנשלים את המפגשים בקבוצות קטנות לפי הצורך. וזה עובד טוב.

יש משהו שקרה במהלך השנה האחרונה שתרצה לשמור להמשך הדרך, גם אחרי תקופת הקורונה?

אני אספר לך משהו מעניין. אחת המורות בקהילה אמרה שהזום פתאום יצר לה הזדמנות לדבר בצורה יותר חופשית. בעצם הקורונה הוסיפה אתגר, יש מורות שהיו מתארות אתגרים לפני הקורונה, אבל עכשיו יש אתגר כללי שכולם שותפים לו. לא היה אף מפגש השנה שאמרנו שהכל בסדר, כולם משתפים את הקשיים שהם חווים בגלל הקורונה. וזה אפשר לה להרגיש יותר פתיחות ולהגיד מה האתגרים שיש לה בצורה יותר חופשית.

מה אתה מאחל לעצמך ולקהילה לשנה הבאה?

בגלל שזו השנה הרביעית אז זו כביכול גם השנה האחרונה שלנו במהלך. אבל אנחנו מרגישים שהמסגרת הזו מובילה אותנו לתוצאות נהדרות וללמידה שמשרתת אותנו בעבודה עם התלמידים. זה משהו שלא היה בעבר. בהשתלמויות שהיו לנו היה מגיע מרצה מבחוץ עם המצגת שלו, והוא היה מדבר את החומר התיאורטי שלו ולא עונה על הצרכים שלנו. עכשיו אנחנו לא נפגשים רק במפגש הקבוע. אנחנו נפגשים בבוקר, אנחנו נפגשים בחדר המורים, נפגשים בסוף היום, וכל הזמן מדברים וממשיכים את הלמידה. אז החלטנו שאנחנו ממשיכים את הלמידה בקהילה. אנחנו עוד מחפשים איך לעשות את זה. למשל, אולי נעבוד דרך ישיבות הצוות של הרכזים. אז אני מאחל לעצמי ולקהילה שנמשיך בלמידה המשותפת. ואני מקווה שחלק מהמורות בקהילה יהפכו בשנה הבאה למורות מובילות.

ולקראת סיום, היית מוכן לשחק איתי "השלם את המשפט?"

בשנה האחרונה גיליתי על עצמי ש…אני יכול לעבוד עם האתגרים הטכנולוגיים. לא היה לי פשוט להנחות מורות בזום, אבל גיליתי שאני יכול.

בשנה האחרונה גיליתי שהקהילה היא… הכוח שמוביל להצלחות, גם בתקופת הקורונה. בלי הקהילה לא הייתי מצליח.