בלוג

הכר את הקהילה – הודא חלבי

מאת: אסף שטיין

חלפה מעט יותר משנה מאז תפסה אותנו הקורונה וזאת הייתה ללא ספק שנה של שינויים, של מעברים מהיכרות אישית ועבודה פנים אל מול פנים, להיכרות מתוחמת לתמונות ריבועים על מסך. פנינו לשתי מורות מובילות ולמורה אחד, כדי לשמוע איך עברה עליהם ועל הקהילות שלהם שנה של ריחוק חברתי.

שם: הודא חלבי

בית ספר: אורט רונסון, אוספייה

שכבות גיל: מקיף 6 שנתי

מחוז: חיפה

וותק בהוראה: 30 שנה (התחלתי מסיום התיכון המשכתי ישר אל האוניברסיטה לימודי תואר שני בלשון עברית ולעבודה בהוראה)

וותק קהילה:  3 שנים

נושא הקהילה: "השיח הרגשי ותרומתו לתהליך הלימודי" (בחרנו נושא מתאים לתקופת הקורונה עוד לפני שהתחילה)

איך נראתה עבודת הקהילה לפני הקורונה?

לפני שנתיים התמקדנו בכיתה אחת. כל הפעילויות שתכננו יושמו בכיתה יא' שהוגשה לבגרות. לא כל המורות לימדו בכיתה הזאת, אבל כשהיו פעילויות שתכננו במסגרת הקהילה, ושעסקו בהקשר הרגשי נכנסנו כל הקהילה לצפות או לעזור בשיעור, כל חברות הקהילה.

דוגמה, איזו פעילות הקהילה פיתחה בנושא הרגשי-חברתי?

ערכנו פעילות עם אימוג'ים, נכנסנו לכיתה בסוף היום וביקשנו מכל תלמיד לבחור אימוג'י שיתאר את הרגשתו. דרך הבחירה שלו דיברנו על מה מרגישים, איך מתמודדים עם הרגשות האלה. הייתה גם פעילות של "הכיתה כדימוי". שאלנו את התלמידים "למה הכיתה שלי דומה?", ומשם יצאנו לדיון חברתי-רגשי. שיעור נוסף התמקד בביטוי אישי דרך אמנות.

ואז, כשהתחילה הקורונה?

קצת לפני הסגר הראשון, בתחילת שנת הלימודים עברנו להתנסות לא רק דרך כיתה אחת אלא כל מורה בכיתה שלה. ואז, כשהכל עבר ללמידה מרחוק, חיפשנו נושאים העוסקים בעידוד התלמיד: מוטיבציה, פירגון. התחלנו גם ללמוד על דרכים איך לתמוך באופן רגשי בתקופה הזו בנו המורות והמורים, ולא רק בתלמידים.

והכל היה מקוון או פנים מול פנים?

הפעילויות דומות למה שתכננו פנים מול פנים, אבל עם התאמות למקוון. לדוגמה בכיתה אחת המחנכת העבירה פעילות שבה התלמידים התבקשו לפרגן ולחזק תלמידים אחרים וזה עלה למסמך משותף. מבחינת מפגשי הקהילה המשכנו להיפגש בזום, כמו בשנת הלימודים הקודמת.

ולא איבדתם חברים בתקופה הזאת?

חלק מהמורים נשרו מסיבות מגוונות, לא רק הקורונה: פנו ללימודים, עומס בעבודה, שינוי בסדרי עדיפויות. היו כמה שפרשו השנה כי הרגישו צורך להשתלם בהוראה מקוונת של תחום הדעת המקצועי שלהם.

ומה לגבי החיבור בין חברי הקהילה שנשארו?

בכלל, הרגשנו שהמעבר להוראה מרחוק היה כמו קפיצת מדרגה. בזמן קצר למדנו על כלים וירטואליים. ומבחינת הקהילה, אין ספק שיש חסרונות למפגשים וירטואלים, שפת הגוף מגלה דברים גם בלי מילים, ובזום זה חסר. אבל כולם פתחו את המצלמות, והרגשנו שזה חיבר בינינו. ביום-יום אנחנו בית ספר עם חמישים מורים, אז לפחות בקהילה המשכנו להתראות אחד עם השני.

אני בטוח שלמרות הניסיון הרב שלך במערכת, כזאת שנת לימודים לא הייתה לך.

כן. אבל בכלל במהלך השקפה לומדים כל הזמן דברים חדשים. שגרות החשיבה (של הגוף המלווה ברנקו וייס, א.ש) תרמו לי: איך להסתכל על דברים, איך לנהל את המפגשים בנעימות. שמתי לב שדברים עכשיו מתנהלים בלי לחץ, זאת לא השתלמות רגילה שיש בה לחץ להגיש עבודה, או בשביל הנוכחות בלבד. אפילו בשם "קהילה" כבר מרגישים משהו מעבר.

ואיך היית מסכמת את ההתנסות עד עכשיו, בהובלת קהילה על פני שנה של ריחוק חברתי?

אני חושבת שהשתכללתי בהרבה מובנים, כאדם אני תמיד אוהבת חידושים, אבל האינטנסיביות של האירועים בשנה הזאת ממש הביאה לקפיצת מדרגה. למדתי להסתגל למצב חירום, להשתמש בכלים מתוקשבים, לחזק את הלמידה וההוראה האישית. בהיבט של הקהילה, השנה החולפת למדתי שעבודת צוות שווה יותר מסך כל החלקים.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות למנחות המיוחדות חגית ואומיילה על הליווי האישי לאורך שלוש שנות התפקיד. גם תודה ענקית למנהלת ביה"ס היקרה ,ד"ר סועאד אבו רוקון, שהמליצה לי להשתלב במהלך "השקפה", תמכה, עודדה, סייעה ונתנה יד לקהילה ואפשרה לנו לצמוח ולהתפתח מקצועית  בין כתלי בית הספר.

0
1275