בלוג

מה זה Authentic Intellectual Work ?

AIW (ראשי תיבות של: Authentic Intellectual Work) היא מסגרת מושגית להגדרת הוראה ולמידה המקדמות מאמץ מחשבתי, 'עבודת דעת', המשקפים או מדמים את טיב האתגר האינטלקטואלי הנדרש מאנשים בוגרים בחברה המודרנית. מסגרת זו מאפשרת התבוננות בעבודת ההוראה וחקר שלה תוך התבססות על אמות מידה ותבחינים מוגדרים.

מסגרת ה-AIW כוללת שלוש אמות מידה המתארות את ההוראה הרצויה – הבניית ידע, חקר דיסיציפלינרי מעמיק וערך מעבר לבית הספר (כפי שמוצג בתרשים).

• אמת המידה של הבניית ידע בוחנת את המידה בה הלומד נדרש לפעולות שהנן מעבר להדהוד, חילוץ, שינון והעברה של ידע כפי שנמסר לו. פעולות הבניית ידע כוללות ארגון, פרשנות, הערכה וסינתזה של ידע קודם לצורך פתרון בעיה
• אמת המידה של חקר דיסיציפלינרי מעמיק בוחנת את המידה בה הלמידה מבוססת על ידע והבנה דיסציפלינריים, ודורשת מהתלמיד שימוש מורכב במושגים ותמות מהדיסציפלינה. השימוש המורכב צריך לקבל ביטוי באמצעות תקשורת עשירה ומורחבת.
• אמת המידה של ערך מעבר לבית הספר בוחנת את המידה בה יש ערך מעשי, אישי, חברתי או אסתטי לתהליך הלמידה, מעבר לערך שבמילוי משימות בית ספריות.

חשוב לציין שה- AIW איננו 'עוד שיטת הוראה'. למעשה, הוא כלל אינו עוסק בפרקטיקות הוראה. זוהי מסגרת להתבוננות באופייה של עבודת החשיבה המתבצעת בתהליכי למידה, ללא תלות בתכנית לימודים או בשיטת הוראה ספציפית. ככזה, ה-AIW עשוי לתרום להתבוננות, לחשיבה ולמאמצי השיפור של הוראה המתבצעת במגוון של דרכים, החל בהוראה פרונטלית, וכלה בשיטות חדשות יותר כגון למידה מבוססת פרוייקטים (PBL).

כיצד נעשה השימוש במסגרת הפדגוגית של AIW ?

צוותי מורים המשתמשים במסגרת ה-AIW לצורך שיפור ההוראה עוסקים בשיח שיתופי הכולל הערכה וניתוח של ייצוגים בהתייחס לשלוש אמות המידה. הדיון מתחיל בחשיבה ובמיפוי אישי, ומתרחב לשיח קבוצתי המתמקד בנקודות נבחרות, לדוגמא, כאלה בהן קיימים הבדלים בין נקודות המבט של מורים שונים בצוות.

בחינה משותפת של ייצוגי ההוראה – משימות/מבחנים, עבודות תלמידים והוראה בכיתה – לאור התבחינים, תוך קיום דיאלוג פורה בין זוויות מבט שונות, מסייעת ליצירת שפה מקצועית משותפת, להעמקת הקשר בין הוראה ללמידה,  להעלאת רף הציפיות מתלמידים וממורים ולשיפור פרקטיקות ההוראה.

כדי שזה לא יישמע מופשט מדי, חישבו על שתי המשימות הבאות שניתנו לתלמידי כתה ה' בתחום השפה[1]:

במשימה הראשונה התבקשו התלמידים לכתוב משל: "בחרו שתי דמויות של חיות. חשבו על עצה כלשהי שתשמש מוסר השכל של המשל. לאחר מכן כתבו משל קצר המדגים את מוסר ההשכל. המשל צריך לכלול דו שיח".

במשימה השנייה התבקשו התלמידים להכין ברושור לנסיעה. "הכינו ברושור לנסיעה. ציינו את שמכם ואת תאריכי הנסיעה, והכינו את התכנים הבאים: עמוד שער צבעוני המתאר ציון דרך או נוף אופייני ביעד, מפה צבעונית של המקום, רשימה של ארבע עובדות מעניינות, מסלול עם חמש פעילויות מעניינות מהן יוכלו המטיילים ליהנות במקומות שונים, רשימת ציוד, עמוד לבחירתכם עם רעיונות שלכם".

במסגרת הכתיבה הנדרשת במשימה הראשונה תלמידים נדרשים להמציא ולארגן את חלקי הסיפור השונים, ובכך עוסקים בהבניית ידע. התקשורת המורחבת הנדרשת מאפשרת להפגין הבנה מעמיקה של המושגים 'משל' ו'מוסר השכל'. הצורך לבחור בעצה שתשמש מוסר השכל מכוון את העבודה האינטלקטואלית של התלמיד לעיסוק בנושאים או לסוגיות הרלבנטיים לחייהם ולחיי אחרים מעבר לגבולות בית הספר.

הכנת הברושור עשויה להיות מהנה עבור תלמידים, אך היא אינה דורשת הבניית ידע. במקום זה, היא מאפשרת לשלוף מידע ממקורות אחרים ולעשות בו שימוש בברושור. היא גם אינה דורשת חקר דיסציפלינרי מעמיק; לדוגמא, לא נדרשים הסבר או נימוק הבחירה ביעד, או הסבר הקשר בין רשימת הציוד לאקלים ולגיאורפיה שלו. לבסוף, תכנון ברושור לנסיעה עשוי להיות בעל ערך מעבר לבית הספר, אך עדיין המטלה זוכה לציון נמוך באמת המידה. זאת משום שהיא אינה דורשת שימוש במושגים מתחום הדעת על מנת להתמודד עם סוגיות הקשורות לנסיעה ליעדים לא מוכרים או לבניית ברושור אפקטיבי.

[1] הדוגמא מתוך הספר Authentic Intellectual Work: Improving Teaching for Rigorous Learning   מאת: Fred N.Newmann, Dana L.Carmichael, M.bruce King

מה הקשר של מהלך השקפה – מורים מובילים אל AIW ?