המורה שהביאה את המשימה סיפרה שהיא תכננה אותה בהתאם לאמות המידה של AIW; כך לדוגמה המשימה כוללת חשיבה על הנושא הנלמד ביחס לאירוע שלא נדון בכיתה (הבניית ידע), ציפייה להגיע למסקנות (כיצד כל בעל עמדה מארבע העמדות היה פועל) על בסיס ניתוח של מקורות (חקר מעמיק), וחיבור הציווי לאירוע אמיתי הממחיש כיצד ידע (הבנת הציווי והפרשנויות לו) יכול לתרום לקבלת החלטות בדילמות אמיתיות (ערך מעבר לבית הספר). ביצוע המשימה על ידי התלמידים לא עמד בציפיות המורה; אף על פי שרובם "הצליחו" להשיב נכון, המורה נותרה בתחושה שהם לא הפנימו לעומק את הציווי של "לא תעמוד על דם רעך" ואת העמדות השונות.
כדי להבין את הפער בין ציפיותיה לבין התוצאה היא בחרה להביא לקבוצת המורים המובילים כמה עבודות של תלמידים לדוגמה. באמצעות ניתוח העבודות על פי אמות המידה של AIW ניסו המורים בקהילה להבין את הסיבות לפער ולחשוב יחד על הצעות לשיפור המשימה.
אחת הבעיות שהמורים זיהו הייתה, שבניתוח אירוע הטביעה לא התייחסו התלמידים לכל המאפיינים הרלוונטיים לצורך הסקת מסקנות לגבי העמדות השונות. המורים העלו שני הסברים אפשריים לכך: או שהתלמידים קראו את תיאור האירוע ברפרוף, או שהם לא הצליחו להבין את הדילמה עד תום. הניסוחים הדומים של תשובות התלמידים הדגימו שהן ניתנו ללא חשיבה מעמיקה; התלמידים בחרו לצטט חלקים דומים מהדברים שקראו, מבלי לקשור אותם למקרה הנדון.
לאחר זיהוי הפערים בעבודות התלמידים שאלו המורים את המורה המציגה שאלות על ההוראה שנעשתה בכיתה לקראת המשימה. המורה סיפרה שכחלק מההוראה היא ניתחה יחד עם התלמידים תיאורי מקרה אחרים באופן דומה, ושהעמדות הפרשניות במקרים שנלמדו הייתה זהה לעמדות הצפויות שלהם במקרה הטביעה.
לאחר מכן עברו המורים לעיון במשימה. מתוך התבוננות בעדויות ובהתאם לאמות המידה של AIW הועלו שתי הצעות לדיוק המשימה. הראשונה היתה לבקש מהתלמידים לנתח את האירוע בעצמם ולחדד את הדילמה המתוארת בו, לפני ההתייחסות לעמדות הפרשניות. המורים חשבו שניתוח כזה ידרוש מהתלמידים לשים לב לכל הפרטים הרלוונטיים, ויסייע להם לבחון באמצעותם את העמדות השונות.
ההצעה השנייה הייתה לבקש מהתלמידים לעמת את העמדות זו עם זו, במקום לנסות לברר כל עמדה בנפרד. עימות כזה יחייב אותם לרדת לעומקן של התפיסות השונות ולחדד את ההבדלים ביניהן. נוסף על כך, שינוי השאלה לא יאפשר לתלמידים לשכפל ללא מחשבה תשובות שהם מכירים.
השימוש במסגרת ה-AIW דחף את המורים לא להסתפק בתשובות "סבירות", גם אם נכונות, של תלמידים, אלא לדרוש מהם הבנה מעמיקה יותר של יחידת הלימוד. הוא חידד שוב את הצורך לבחון את השאלות שאנו שואלים תלמידים ואת המשימות שאנו נותנים להם, כדי לוודא שהן מספקות להם הזדמנות להתנסות בתהליכי למידה משמעותיים יותר.
הדיון כולו שיקף את הרצון המשותף של המורים לשפר את המשימה ולהעמיק את הבנת התלמידים. הוא התאפיין בפתיחות רבה ובכנות שאפשרו סיעור מוחות אפקטיבי. המורה שהציגה העידה שהדיון תרם לה רבות, ואמרה שכבר בתכנון המשימה הבאה תנסה לממש את ההצעות שעלו בו.
המשימה במלואה מצורפת במסגרת. תודה לרעות הוכמן, מורה מובילה מתיכון שש שנתי ברנר פיינשטיין בפתח תקווה, על נכונותה לפרסם את המשימה ולשתף בדיון שהתקיים בעקבותיה.
רעות משתתפת בפיילוט AIW המתקיים במרכז פסג"ה פתח תקווה, בליווי ובהנחיה של מכון ברנקו וייס.
אתם מוזמנים לעיין גם בפוסטים הבאים:
חקר פרקטיקה מכוון מסגרת פדגוגית: מה זה, ומי צריך את זה?
שיעור בהשתפרות מקצועית: רשמים מסדנת AIW