למה צריך מסגרת פדגוגית ?
עד לפני שש שנים עבדתי עם ארגונים רבים במגזר העסקי. שם, לכאורה, הדברים פשוטים: הגורם העסקי, למשל חטיבת מכירות או מחלקת פיתוח מוצרים, מגדיר מהם תפקידי העובדים שלו וכיצד הם נדרשים לבצע אותם, ויחידת משאבי אנוש, האמונה על הכשרה ופיתוח מקצועי, מתכננת את ההכשרות באופן שיתמוך בידע ובכישורים הנדרשים לצורך כך.
בחינוך, כמובן, הכל יותר מסובך. ישנן הרבה מטרות להוראה, לעתים סותרות ובוודאי לא מוסכמות, וטווח רחב של פרקטיקות וכישורים נדרשים. ובנוסף, אין תשובה זמינה ומוסכמת לשאלה 'כיצד אנו רוצים שתראה ההוראה בכיתות?'.
האם פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים צריך להישען על האופן בו אנו רוצים שתראה ההוראה בכיתות? בנייר עמדה קצר שנכתב על ידי חברת הייעוץ מקינזי, תחת הכותרת הפרובוקטיבית "לשבור את ההרגל של פיתוח מקצועי לא אפקטיבי למורים" מפורטים חמישה 'כיוונים מרכזיים' לשיפור הפיתוח המקצועי, הראשון בהם הוא ביסוס הלמידה על תפיסה של הוראה אפקטיבית.
וזה בדיוק מה שעושים ב- AIW Institute בארה"ב. בכנס ה-AERA (כנס החינוך הגדול בעולם של ה- American Education and Research Association) שהתקיים באפריל בארצות הברית נפגשנו עם ברוס קינג ולאורה לאנג, מובילי המכון. הם עושים דבר מעניין – בדומה לגופים המקצועיים המלווים במהלך השקפה, הם תומכים בהקמה ובליווי של קהילות למידה בית ספריות. אך בשונה מהשקפה, הלמידה בקהילות שהם מלווים מבוססת על המשגה ברורה של איכויות ההוראה הרצויה, ועל כלי המאפשר בחינה וניתוח פרקטיקות הוראה לאור המשגה זו.