בלוג

מנחי השקפה, המורים המובילים וחברי הקהילות, כולנו, נמצאים כיום בלב המשבר – התמרון בין צרכי הילדים הפרטיים לצרכי התלמידים, עבודה מהבית, שימוש בשיטות ובכלים לא מוכרים, וכל זאת בנוסף לדאגה לפרנסה, להורים מבוגרים ועוד ועוד. בזמנים כאלה, אנו רואים את תפקידנו בלברר מה המורים צריכים ולסייע להם בכך. מסמך זה הוא ניסיון ראשוני לעשות זאת, והוא מתייחס לשתי שאלות מרכזיות:

• "מה קהילות עכשיו?" מורים רבים חשים שהם ב'תקופת הישרדות', ואין להם פניות למפגשי קהילה וללמידה
• כיצד הקהילות יכולות להוביל כיום? הוראה/למידה מרחוק היא חדשה לכולם – מנחים, מובילים וחברי קהילות. כיצד במצב כזה הקהילות יכולות להיות רלבנטיות?

תפיסת העבודה שלנו בעת הזו: גמישות ומענה לצרכי חברי הקהילות

בשגרה, קהילות השקפה מובילות תהליכים של שיפור ההוראה והלמידה, וממקדות את תשומת הלב באיכות ובעבודת עומק. הן נהנות מקשרי עמיתים מבוססים, מנורמות שיח פורה ומהרגלי שימוש במתודולוגיות למידה מהפרקטיקה. כל אלה יכולים לסייע להן להוביל בימים אלה חשיבה רעננה, ניסוי והשתפרות גם בהוראה מרחוק.

קהילות השקפה נדרשות כיום להתאים את דפוסי עבודתן כדי לתת מענה למורים החברים בהן ולצורך בארגון מחדש של תהליכי ההוראה והלמידה. בימים אלה יותר מתמיד על הקהילות לנסות להבין את צרכי המורים, ולסייע במתן מענה להם. צרכים אלה יכולים להיות שונים ומגוונים: לספק מסגרת יציבה ותומכת, להוות מקום בטוח לשיתוף ולחשיבה על קשיים ואתגרים, לאפשר תכנון רב שבועי משותף, לחלוק דוגמאות להצלחות, להיערך ליום של חזרה חלקית לבתי הספר ועוד. בכל כיוון שהקהילה תבחר, אפשר בימים אלה:

• לחשוב על הקהילה במונחים של צוות משימה ולא במונחים של התפתחות מקצועית.
• להקדיש זמן רב יותר לתכנון ופחות ללמידה מהפרקטיקה.
• לשנות על פי הצורך ובאופן תדיר את הנושאים בהם עוסקים.
• לשנות את הסדירויות ואף לקיים חלק מהמפגשים באופן א-סינכרוני.
• ועוד כל שינוי שנראה לכם נכון ותואם את הצרכים.

מענה לצרכים: כיצד הקהילות יכולות להוביל כיום?

כדי לתת מענה לצרכים ולהזדמנויות של הימים הללו, ריכזנו כאן כמה זוויות לחשיבה על תכנון ושיפור של הוראה-למידה מרחוק. חלקנו אותם לשני נושאים רחבים: ארגון ההוראה (מבנה שבוע הלמידה ויום הלמידה, תנאי מעטפת) ותכנון ההוראה-למידה. בשני הנושאים, זוהי רשימה ראשונית וחלקית, שתלך ותשתכלל ככל שנלמד. אנו מקווים שכבר כעת זוויות אלה יוכלו לתרום ליכולת הקהילה לתכנן תהליכי הוראה ולמידה מתאימים, ולנתח ולשכלל את המימוש שלהם.

דיון בארגון הלמידה מרחוק חשוב עוד לפני שנכנסים לפדגוגיה של הלמידה מרחוק. המעטפת של הלמידה יכולה לאפשר לתלמידים יותר הזדמנויות ללמידה, ולמורים זמן וגמישות רחבים יותר לתמיכה בלמידה.

מערכת הלימודים: השעות צריכה לצמצם רעשי רקע ולהרחיב את האפשרות ללמידה 

שתי שאלות מאקרו מהוות בסיס לעיצוב הלמידה מרחוק: מה לומדים (אילו מקצועות. השאלה מה ללמד בתוך המקצוע היא שאלה אחרת) ומתי מתבצעת הלמידה. שכפול מערכת השעות הבית ספרית איננו בהכרח אפקטיבי: נדרש יותר זמן למעבר בין שיעורים, התזזיתיות מוסיפה 'רעש', מסגרת הזמן המצומצמת מונעת מעורבות תלמידים במשימות רחבות ומורכבות יותר ועוד. מעבר לכך, המצב מאפשר גמישות ו'שבירה' של דפוסי המערכת המקובלים, למשל, צמצום מספר המקצועות הנלמדים ביום.

למידה יכולה להתבצע ב'שעות בית הספר', אך אינה מוגבלת לשעות אלו. הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים ללמוד גם בלי צורך בנוכחות של מורה בפועל (נניח, כשהקניה מתבצעת בעזרת הדרכה מוקלטת של המורה, או כשהתלמידים עסוקים בביצוע משימות), כך שנוצרת הזדמנות לנצל את זמן המורה בדרכים שונות: חניכה של קבוצות קטנות, קשר אישי עם תלמידים, משוב ועוד.

שימוש בטכנולוגיות: Keep It Simple

הפלטפורמה והטכנולוגיה הן בשירות הלמידה, לא להיפך. מורים מיומנים בעבודה על פי עקרונות הוראה-למידה, אך הלמידה מרחוק מוציאה חלק ניכר מהם מאזור הנוחות שלהם. המגוון הרחב של פלטפורמות ואפשרויות לשימוש בטכנולוגיה לא מקל על כך.

כדאי לבחור פלטפורמה אחת מרכזית שדרכה מתנהלים מול התלמידים ואליה מנקזים את כל הקישורים השונים. ריבוי פלטפורמות מקוונות, אתרים וכלים הוא לא טבעי למורים, דורש זמן למידה ותרגול רב ועלול להציף את התלמידים. בכלל, לפני שעושים שימוש בטכנולוגיה, כדאי לעצור ולשאול את עצמנו מה אנו מבקשים להשיג בעזרתה (ראו הרצאה על מודל SAMR העוזר לחשוב על שימוש בטכנולוגיה בהוראה).

אפשר לפתוח קובץ משותף ובו מרוכזים הקישורים השונים שהתלמידים יצטרכו לכל יום הלמידה שלהם. השורה התחתונה הנכונה לימים אלה: Keep It Simple.

מעורבות הורים בתהליך הלמידה: לידע את ההורים, לא לבנות עליהם

בשגרה, יש לנו ציפייה שההורים יהיו מעורבים בתהליך הלמידה של ילדיהם ויהיו לעזר עבורם ועבור המורים. בתקופה זו אין להסתמך על כך; מוצע לצאת מנקודת הנחה שגם ההורים מתמודדים עם לחצים רבים בתקופה זו, ושהם אינם פנויים ללוות את הלמידה באופן משמעותי. להנחה זו  שתי משמעויות חשובות: ראשית, ההוראה צריכה לכלול את כל המרכיבים ההכרחיים על מנת לאפשר לתלמידים להצליח. לצד הקנייה של חומר והדגמה, יש לספק מערכת תומכת של חניכה וסיוע בתרגול העצמי של התלמידים. שנית, יש לנצל את המשוב על עבודות התלמידים כדי לזהות את התלמידים הזקוקים לתמיכה נוספת. מובן כי הנחה זו מאתגרת באופן כללי, ובפרט ככל שגיל התלמידים צעיר, אך יש בה כדי למנוע תסכול מיותר וחוסר שוויון.

מה זה אומר בפועל?

• לקיים קשר עם ההורים על מנת להבין מה המצב בבתי התלמידים כדי לדעת מה ניתן לצפות מהם.
• לעדכן את ההורים אודות מטרות הלמידה ולשתף אותם בתהליך הלמידה של ילדיהם.
• לבנות את ההוראה באופן שמספק לתלמידים את כל הנחוץ על מנת להתמודד עם הדרישות.
• לקבל בהבנה מעורבות מועטה או היעדר מעורבות הורים.

לא להעתיק את הלמידה הבית ספרית (אבל גם לא לשנות הכל)

לתכנון הלמידה בעת הזו (כמו תמיד) היבטים רבים, שלא ריאלי לעסוק בכולם בו זמנית. אנו מתארים כאן היבטים מרכזיים, והקהילה יכולה לבחור במה להתמקד בהתאם לצרכים ולהעדפות של חבריה.

סינכרוני מול א-סינכרוני: למידה מרחוק איננה (רק או בעיקר) למידה מול מסך

למידה מרחוק המתבצעת רק או בעיקר מול מסך (מחשב או טלפון) היא למידה שאינה מממשת את הפוטנציאל הגלום בה, ושמקשה על התלמידים הנדרשים לשבת מול מסך במשך שעות, לרוב בצורה פאסיבית, בזמנים קבועים מראש וללא גמישות. הגמישות הכרחית בתקופה זו, כשתלמידים נמצאים בבתים, לחלקם אין מרחב שקט לעבוד בו (מחשבים שנמצאים במרחב המשותף בבתים) ומסביב יש המולה והתרחשות. וזאת מבלי להתייחס לבעיות הטכנולוגיות, להיעדר אוריינות דיגיטלית ולאי שיוויון בנגישות לטכנולוגיה.

מה זה אומר בפועל?

• להמעיט את זמן הלמידה של התלמידים מול המסך.
• לשלב למידה סינכרונית עם למידה א-סינכרונית, באמצעים דיגיטליים לצד אמצעים 'אנלוגיים' (מחקרים מראים שבלמידה משולבת התלמידים נתקלים בפחות קשיים, פחות עומס ותמיכה רבה יותר מאשר בלמידה שהיא כולה סינכרונית, ראו למשל כאן).
• למקד את הקשר המקוון ב: להתניע את התלמידים למשימות, לתמוך בהם במהלכן ולסכם במשותף את הלמידה (היבטים אלה מתייחסים להוראה. כמובן לקשר המקוון יש גם חשיבות רגשית-חברתית).
• יום למידה של התלמידים עשוי להיראות כך: המורה יכולה להתחיל את יום הלמידה במתן מטלה מסוימת, ולשחרר את התלמידים לעבודה עצמית (או בקבוצות). היא יכולה לנצל את הזמן כדי לפגוש קבוצות קטנות של תלמידים, לחנוך תלמידים חלשים ולתת משוב לתלמידים על עבודתם. בסוף היום (או במהלכו) ניתן להיפגש למפגש סינכרוני נוסף לסיכום, הצגת תוצרים והפריה הדדית.
• למידה כזו מפנה גם זמן למורים להכין את השיעורים, לשוחח עם הורים ולקיים חשיבה על ההוראה שלהם עם עמיתים.

נושאי הלימוד: הבחנה בין מה שחשוב ללמד ומה שאפשר ללמד

כולם תמימי דעים שהתנאים אינם מאפשרים למידה בהיקף ובעומק הרצוי. לפיכך, חשוב להתמקד ככל הניתן במה שחשוב יותר לטווח הארוך. זוהי הזדמנות להתבונן על תכנית הלימודים ולזקק מתוכה את הרעיונות המרכזיים והמושגים החשובים. את ההבחנה הזו כדאי לתווך לתלמידים באופן שיתרום ליצירת מחויבות שלהם ללמידה.

לחילופין, אפשר להתנסות בתרגיל מחשבתי: בהינתן המגבלות, מה בסיס הידע והמיומנויות שאנו שואפים שהתלמידים שלנו יאחזו בו בתחילת שנת הלימודים הבאה, ומשם לגזור לאחור את תכנית הלימודים בימים אלה.

משימות לתלמידים: איכות הלמידה מרחוק תלויה (יותר מתמיד) באיכות המשימות

בלמידה מרחוק אין לנו שליטה על סביבת הלמידה של התלמידים, ועל הפניות שלהם ללמידה (אל מול הסחות דעת בסביבתם). גם שמירה על הקשב של התלמידים מאתגרת בהרבה ממפגשי הוראה ולמידה פנים אל פנים. למעשה, המרכיב העיקרי שיש למורים שליטה מלאה עליו הוא המשימות הניתנות לתלמידים, ועל כן יש לתת להן משקל מיוחד בתכנון ההוראה והלמידה.

משימות הוראה טובות הן כאלו שמזמנות לתלמידים אפשרויות רבות ללמידה, דורשות מהם מאמץ אינטלקטואלי וכרוכות בביטוי מפורט ועשיר של מחשבותיהם ותשובותיהם (לא רק בכתב). בימים אלה רב הפיתוי לתכנון משימות מעניינות או יצירתיות, אך חשוב לשים לב שבנוסף יש להן ערך לתהליך הלמידה ולקידום מיומנויות התלמידים.

בנוסף, ככל שמצמצמים את מספר המקצועות הנלמדים ביום, ומרחיבים את הלמידה הא-סינכרונית, מתרחבת האפשרות למתן משימות ממושכות, רב שלביות ומשמעותיות יותר. משימות כאלה יכולות לאפשר המשכיות, העמקה ואתגור רבים יותר.

סביבת הלמידה: ניצול המרחב הביתי לטובת הלמידה

למידה מרחוק שוברת את הדיכוטומיה בין בית הספר לבית, וכפי שהיא מכניסה את בית הספר אל תוך המרחב הביתי, כך המרחב הביתי וסביבתו יכולים וצריכים להיכנס אל תוך הלמידה. שימוש במרחב הביתי מכניס את הלמידה להקשר אקטואלי, קונקרטי ואישי והופך אותה לבעלת ערך. תוצר לוואי של שימוש במרחב הביתי הוא העלאת המוטיבציה והמעורבות של התלמידים.

מה זה אומר בפועל?

• הנה משימה לדוגמה בחשבון: התלמידים מתבקשים למדוד את גודל המרצפות בחדר שלהם ואת מספרן, ולחשב את אורכו ורוחבו. לאחר מכן הם מתבקשים למדוד את המקום שתופסים הרהיטים השונים ולהציג את כל הנתונים בתרשים. לבסוף, הם מתבקשים לחשוב על סידור חלופי לחדר, להכריע איזה סידור עדיף ולנמק את הכרעתם. לצד הידע והמיומנויות המתמטיות שהמשימה מקנה לתלמידים – קנה מידה, ייצוג עשרוני של מידות, כפל, תפיסת מרחב ועוד – היא הופכת את הלמידה לבעלת ערך.
• לא רק המרחב הביתי זמין לתלמידים לצורך למידה, אלא גם סביבת הבית. אפשר לשלוח את התלמידים – בהתאם לגיל – למיפוי הסביבה, איתור צמחים ופרחים ועוד.

משוב: משוב כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה

בתקופה זו חשיבות המשוב גבוהה עוד יותר, מכמה טעמים: ראשית, הוא משדר לתלמידים שלעבודתם יש ערך. עצם הידיעה כי יינתן משוב ממצבת את הלמידה כחשובה. שנית, הוא מהווה הם הזדמנות לראות את התלמידים, את הצרכים שלהם ואת המקום בו הם נמצאים. בנוסף, הוא מאפשר למורה, המתנסה לראשונה בהוראה מרחוק, להתרשם מהאופן בו היא פוגשת את התלמידים ולחשוב על שינויים נדרשים.

מה זה אומר בפועל?

• קביעת משובים אישיים או בקבוצות קטנות, באופן שהופך את האינטראקציה עם התלמידים לאיכותית יותר.
• שילוב בין הנחיה בביצוע משימה לבין משוב בזמן אמת. חניכה בזמן אמת תשמור על מתח לימודי גבוה ותעודד את התלמידים לעבודה פוריה יותר.
• מתן משוב מתמשך, ולא רק כזה שמסכם את תהליך הלמידה.

יצירת מוטיבציה: למידה מרחוק דורשת מאמץ מכוון ליצירת מעורבות ומוטיבציה של הלומדים 

למידה תמיד דורשת נכונות ושיתוף פעולה של הלומד, אך בלמידה מרחוק פוטנציאל הסחות הדעת והנשירה הגלויה והסמויה גדולים הרבה יותר. ארבעה עקרונות יכולים לתרום לנו לעניין זה: גמישות, התאמה אישית, מתן בחירה וחיזוק התלמידים כלומדים עצמאיים.

הגמישות מתבטאת לא רק בהתאמת זמן הלמידה עבור התלמידים, אלא גם בהתאמת המשימות והמטלות לכל תלמיד בהתאם לרמתו. על פניו, הוראה דיפרנציאלית ומותאמת אישית במרחב גמיש של זמן ומקום היא זמינה יותר.

אחרונה, זה הזמן לפתח את התלמידים כלומדים עצמאיים. העברת האחריות בצורה הדרגתית אל התלמידים תאותת להם שסומכים עליהם ושמכבדים אותם כאנשים אוטונומיים, תחזק את ההערכה העצמית שלהם ואת האמון שלהם ביכולותיהם. אם בימים כתיקונם אנו שמים לנגד עינינו מטרה זו (היכולת ללמוד עצמאית מופיעה כמעט בכל טקסונומיה של כישורים או מיומנויות במאה ה-21), כעת ישנה הזדמנות לממש אותה בפועל ולשחרר קצת את המושכות. המעבר של המורים מהוראה אל הנחיה יוריד את הצורך להרבה הכנה מראש ויפנה זמן לליווי ומשוב אישי.

מה זה אומר בפועל?

• כל קבוצת תלמידים מקבלת משימה המתאימה למקום בו היא נמצאת בתהליך הלמידה. דוגמה לאופן שניתן לעשות זאת אפשר למצוא באתר השקפה כאן.
• ניתן לבנות מטלה רב שלבית עם רמת קושי עולה, ולבקש מהתלמידים לענות עליה, אך לא להמשיך הלאה אם הם נתקעים בשלב מסוים. מטלה כזו יכולה לשמש למורים כלי אבחוני כך שיוכלו להקדיש זמן אישי עבור התלמידים המתקשים יותר.
• מתן אפשרויות בחירה באופנים שונים: בחירה של נושאי הלימוד, בחירה בתוך משימות (למשל, התכנים שישמשו לתרגול מיומנויות מסוימות), בחירה בין משימות ואפילו מידה של בחירה אם להשתתף בחלקים מהלמידה או לא (כפי ששר החינוך הבהיר לאחרונה).

תמיכה רגשית: ולסיום – נוכחות מורים גם מעבר להוראה

נוכחות חינוכית היא היכולת להיות קרוב ומשמעותי עבור התלמידים באופן שיוצר חווית נוכחות ונראות גם לתלמיד עצמו. בהיעדר נוכחות פיזית של המורה, אנחנו זקוקים לצורות אחרות של נוכחות: סדרת פעולות גלויות ומתמשכות של התעניינות, עדכון שוטף, תשומת לב והשגחה, שמטרתן לחזק התנהגויות חיוביות, לאתר צרכים ומצוקות, לבסס הרגלי למידה ולמנוע הידרדרות התנהגותית, רגשית ולימודית.

אחד האתגרים שעומדים כיום בפני מורים הוא הצורך להיות נוכחים באופן אפקטיבי בחיי התלמידים כלל התלמידים, ובפרט אלה שאינם משתתפים בלמידה המקוונת ואינם מבצעים את מטלותיהם. נוכחות כזו חיונית שבעתיים בקרב תלמידים מודרים, שמצבי משבר מסכנים אותם ומדירים אותם עוד יותר מהרגיל.