בלוג

השקפה בימי קורונה: קהילות עכשיו

מאת: מו"פ השקפה

מנחי השקפה, המורים המובילים וחברי הקהילות, כולנו, נמצאים כיום בלב המשבר. פוסט זה הוא ניסיון ראשוני לברר מה מובילים צריכים בימים אלו. נציע מענה אפשרי לשתי שאלות מרכזיות:

  1. מדוע קהילות חשובות דווקא עכשיו (ולמרות העומס)?
  2. איך אפשר להוביל קהילה בזמן ריחוק חברתי?

מנחי השקפה, המורים המובילים וחברי הקהילות, כולנו, נמצאים כיום בלב המשבר – התמרון בין צרכי הילדים הפרטיים לצרכי התלמידים, עבודה מהבית, שימוש בשיטות ובכלים לא מוכרים, וכל זאת בנוסף לדאגה לפרנסה, להורים מבוגרים ועוד ועוד. בזמנים כאלה, אנו רואים את תפקידנו בלברר מה המורים צריכים ולסייע להם בכך. מסמך זה הוא ניסיון ראשוני לעשות זאת, והוא מתייחס לשתי שאלות מרכזיות:

  • "מה קהילות עכשיו?" מורים רבים חשים שהם ב'תקופת הישרדות', ואין להם פניות למפגשי קהילה וללמידה
  • כיצד הקהילות יכולות להוביל כיום? הוראה/למידה מרחוק היא חדשה לכולם – מנחים, מובילים וחברי קהילות. כיצד במצב כזה הקהילות יכולות להיות רלבנטיות?

חלק ראשון – פעילות הקהילות

תפיסת העבודה שלנו בעת הזו: גמישות ומענה לצרכי חברי הקהילות

בשגרה, קהילות השקפה מובילות תהליכים של שיפור ההוראה והלמידה, וממקדות את תשומת הלב באיכות ובעבודת עומק. הן נהנות מקשרי עמיתים מבוססים, מנורמות שיח פורה ומהרגלי שימוש במתודולוגיות למידה מהפרקטיקה. כל אלה יכולים לסייע להן להוביל בימים אלה חשיבה רעננה, ניסוי והשתפרות גם בהוראה מרחוק.

קהילות השקפה נדרשות כיום להתאים את דפוסי עבודתן כדי לתת מענה למורים החברים בהן ולצורך בארגון מחדש של תהליכי ההוראה והלמידה. בימים אלה יותר מתמיד על הקהילות לנסות להבין את צרכי המורים, ולסייע במתן מענה להם. צרכים אלה יכולים להיות שונים ומגוונים: לספק מסגרת יציבה ותומכת, להוות מקום בטוח לשיתוף ולחשיבה על קשיים ואתגרים, לאפשר תכנון רב שבועי משותף, לחלוק דוגמאות להצלחות, להיערך ליום של חזרה חלקית לבתי הספר ועוד. בכל כיוון שהקהילה תבחר, אפשר בימים אלה:

  • לחשוב על הקהילה במונחים של צוות משימה ולא במונחים של התפתחות מקצועית.
  • להקדיש זמן רב יותר לתכנון ופחות ללמידה מהפרקטיקה.
  • לשנות על פי הצורך ובאופן תדיר את הנושאים בהם עוסקים.
  • לשנות את הסדירויות ואף לקיים חלק מהמפגשים באופן א-סינכרוני.
  • ועוד כל שינוי שנראה לכם נכון ותואם את הצרכים.

מענה לצרכים: כיצד הקהילות יכולות להוביל כיום?

כדי לתת מענה לצרכים ולהזדמנויות של הימים הללו, ריכזנו כאן כמה זוויות לחשיבה על תכנון ושיפור של הוראה-למידה מרחוק. חלקנו אותם לשני נושאים רחבים: ארגון ההוראה (מבנה שבוע הלמידה ויום הלמידה, תנאי מעטפת) ותכנון ההוראה-למידה. בשני הנושאים, זוהי רשימה ראשונית וחלקית, שתלך ותשתכלל ככל שנלמד. אנו מקווים שכבר כעת זוויות אלה יוכלו לתרום ליכולת הקהילה לתכנן תהליכי הוראה ולמידה מתאימים, ולנתח ולשכלל את המימוש שלהם.

היבטים של ארגון ההוראה:

  1. כיצד נראית מערכת השעות השבועית של התלמידים?
  2. באילו פלטפורמות טכנולוגיות משתמשים?
  3. מה מצופה מההורים בתהליך הלמידה?

זוויות חשיבה לתכנון הוראה:

  1. הפחתה משמעותית של הזמן הסינכרוני לטובת זמן א-סינכרוני.
  2. התמקדות במושגים ובעקרונות מרכזיים.
  3. הקדשת זמן ומאמץ לבניית משימות טובות המזמנות למידה.
  4. שימוש בסביבת הלמידה של התלמיד.
  5. הקפדה על מתן משוב מקדם למידה.
  6. הרחבת אפשרויות הבחירה של התלמיד.

חלק שני – ארגון הלמידה

דיון בארגון הלמידה מרחוק חשוב עוד לפני שנכנסים לפדגוגיה של הלמידה מרחוק. המעטפת של הלמידה יכולה לאפשר לתלמידים יותר הזדמנויות ללמידה, ולמורים זמן וגמישות רחבים יותר לתמיכה בלמידה.

היבטים של ארגון הלמידה:

  1. כיצד נראית מערכת השעות השבועית של התלמידים?
  2. באילו פלטפורמות טכנולוגיות נעשה שימוש?
  3. מה מצופה מההורים בתהליך הלמידה?

מערכת הלימודים: השעות צריכה לצמצם רעשי רקע ולהרחיב את האפשרות ללמידה 

שתי שאלות מאקרו מהוות בסיס לעיצוב הלמידה מרחוק: מה לומדים (אילו מקצועות. השאלה מה ללמד בתוך המקצוע היא שאלה אחרת) ומתי מתבצעת הלמידה. שכפול מערכת השעות הבית ספרית איננו בהכרח אפקטיבי: נדרש יותר זמן למעבר בין שיעורים, התזזיתיות מוסיפה 'רעש', מסגרת הזמן המצומצמת מונעת מעורבות תלמידים במשימות רחבות ומורכבות יותר ועוד. מעבר לכך, המצב מאפשר גמישות ו'שבירה' של דפוסי המערכת המקובלים, למשל, צמצום מספר המקצועות הנלמדים ביום.

למידה יכולה להתבצע ב'שעות בית הספר', אך אינה מוגבלת לשעות אלו. הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים ללמוד גם בלי צורך בנוכחות של מורה בפועל (נניח, כשהקניה מתבצעת בעזרת הדרכה מוקלטת של המורה, או כשהתלמידים עסוקים בביצוע משימות), כך שנוצרת הזדמנות לנצל את זמן המורה בדרכים שונות: חניכה של קבוצות קטנות, קשר אישי עם תלמידים, משוב ועוד.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • כיצד לפרוש את נושאי הלימוד לאורך יום ושבוע? האם בדומה למערכת הבית ספרית, בה כל שעה מוקדשת למקצוע אחר? אולי להקדיש יום למקצוע/נושא אחד או שניים?
  • כיצד להתייחס למימד הזמן? האם לקבוע לוח זמנים ברור למשימות שונות, או לאפשר גמישות ובחירה עם מועדי סיום בלבד?

עיסוק בנושאים אלה תלוי בהקשר ובהחלטות הבית ספריות, אך קהילות יכולות לבחור לקחת תפקיד מוביל בחשיבה על נושאים אלה, בהתנסות ובבחינה שלהם.

שימוש בטכנולוגיות: Keep It Simple

הפלטפורמה והטכנולוגיה הן בשירות הלמידה, לא להיפך. מורים מיומנים בעבודה על פי עקרונות הוראה-למידה, אך הלמידה מרחוק מוציאה חלק ניכר מהם מאזור הנוחות שלהם. המגוון הרחב של פלטפורמות ואפשרויות לשימוש בטכנולוגיה לא מקל על כך.

כדאי לבחור פלטפורמה אחת מרכזית שדרכה מתנהלים מול התלמידים ואליה מנקזים את כל הקישורים השונים. ריבוי פלטפורמות מקוונות, אתרים וכלים הוא לא טבעי למורים, דורש זמן למידה ותרגול רב ועלול להציף את התלמידים. בכלל, לפני שעושים שימוש בטכנולוגיה, כדאי לעצור ולשאול את עצמנו מה אנו מבקשים להשיג בעזרתה (ראו הרצאה על מודל SAMR העוזר לחשוב על שימוש בטכנולוגיה בהוראה).

אפשר לפתוח קובץ משותף ובו מרוכזים הקישורים השונים שהתלמידים יצטרכו לכל יום הלמידה שלהם. השורה התחתונה הנכונה לימים אלה: Keep It Simple.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • כיצד ניתן לארגן בצורה פשוטה את האמצעים השונים המשמשים ללמידה על מנת להקל על הלומדים?
  • מהם הקשיים של המורים והתלמידים בשימוש בכלים השונים וכיצד ניתן להתמודד עמם?
  • מה הערך המוסף שיש בשימוש בפלטפורמות טכנולוגיות שונות? האם ניתן להשיג את אותן מטרות באמצעים אחרים?

מעורבות הורים בתהליך הלמידה: לידע את ההורים, לא לבנות עליהם

בשגרה, יש לנו ציפייה שההורים יהיו מעורבים בתהליך הלמידה של ילדיהם ויהיו לעזר עבורם ועבור המורים. בתקופה זו אין להסתמך על כך; מוצע לצאת מנקודת הנחה שגם ההורים מתמודדים עם לחצים רבים בתקופה זו, ושהם אינם פנויים ללוות את הלמידה באופן משמעותי. להנחה זו  שתי משמעויות חשובות: ראשית, ההוראה צריכה לכלול את כל המרכיבים ההכרחיים על מנת לאפשר לתלמידים להצליח. לצד הקנייה של חומר והדגמה, יש לספק מערכת תומכת של חניכה וסיוע בתרגול העצמי של התלמידים. שנית, יש לנצל את המשוב על עבודות התלמידים כדי לזהות את התלמידים הזקוקים לתמיכה נוספת. מובן כי הנחה זו מאתגרת באופן כללי, ובפרט ככל שגיל התלמידים צעיר, אך יש בה כדי למנוע תסכול מיותר וחוסר שוויון.

מה זה אומר בפועל?

  • לקיים קשר עם ההורים על מנת להבין מה המצב בבתי התלמידים כדי לדעת מה ניתן לצפות מהם.
  • לעדכן את ההורים אודות מטרות הלמידה ולשתף אותם בתהליך הלמידה של ילדיהם.
  • לבנות את ההוראה באופן שמספק לתלמידים את כל הנחוץ על מנת להתמודד עם הדרישות.
  • לקבל בהבנה מעורבות מועטה או היעדר מעורבות הורים.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • כיצד מתקיים הקשר עם ההורים בימים אלה? אילו אופני תקשורת אפקטיביים?
  • מהם המקומות שתלמידים צפויים להתקשות בהם? כיצד ניתן לסייע?
  • אילו היבטים בתהליך הלמידה מחייבים התערבות של מבוגר נוסף?
  •  כיצד אפשר לצמצם את המעורבות הזו? מה נגזר מכך (אולי דחייה של מועד הגשת העבודה, למשל)?
  • כיצד ניתן לעזור לתלמידים שהמצב בבתיהם אינו מאפשר למידה?

חלק שלישי – תכנון ושיפור ההוראה – למידה מרחוק

לא להעתיק את הלמידה הבית ספרית (אבל גם לא לשנות הכל)

לתכנון הלמידה בעת הזו (כמו תמיד) היבטים רבים, שלא ריאלי לעסוק בכולם בו זמנית. אנו מתארים כאן היבטים מרכזיים, והקהילה יכולה לבחור במה להתמקד בהתאם לצרכים ולהעדפות של חבריה.

עקרונות לתכנון הוראה:

  1. הפחתה משמעותית של הזמן הסינכרוני הדיגיטלי לטובת זמן א-סינכרוני.
  2. התמקדות במושגים, בתמות ובעקרונות החשובים לדיסציפלינה.
  3. הקדשת זמן ומאמץ לבניית משימות טובות המזמנות למידה.
  4. שימוש בסביבת הלמידה של התלמיד לצורך העמקת הלמידה.
  5. הקפדה על זמן למשוב מקדם למידה על ביצועי התלמידים.
  6. הרחבת אפשרויות הבחירה עבור התלמידים.
  7. ולסיום – נוכחות מורים מעבר להוראה.

סינכרוני מול א-סינכרוני: למידה מרחוק איננה (רק או בעיקר) למידה מול מסך

למידה מרחוק המתבצעת רק או בעיקר מול מסך (מחשב או טלפון) היא למידה שאינה מממשת את הפוטנציאל הגלום בה, ושמקשה על התלמידים הנדרשים לשבת מול מסך במשך שעות, לרוב בצורה פאסיבית, בזמנים קבועים מראש וללא גמישות. הגמישות הכרחית בתקופה זו, כשתלמידים נמצאים בבתים, לחלקם אין מרחב שקט לעבוד בו (מחשבים שנמצאים במרחב המשותף בבתים) ומסביב יש המולה והתרחשות. וזאת מבלי להתייחס לבעיות הטכנולוגיות, להיעדר אוריינות דיגיטלית ולאי שיוויון בנגישות לטכנולוגיה.

מה זה אומר בפועל?

  • להמעיט את זמן הלמידה של התלמידים מול המסך.
  • לשלב למידה סינכרונית עם למידה א-סינכרונית, באמצעים דיגיטליים לצד אמצעים 'אנלוגיים' (מחקרים מראים שבלמידה משולבת התלמידים נתקלים בפחות קשיים, פחות עומס ותמיכה רבה יותר מאשר בלמידה שהיא כולה סינכרונית, ראו למשל כאן).
  • למקד את הקשר המקוון ב: להתניע את התלמידים למשימות, לתמוך בהם במהלכן ולסכם במשותף את הלמידה (היבטים אלה מתייחסים להוראה. כמובן לקשר המקוון יש גם חשיבות רגשית-חברתית).
  • יום למידה של התלמידים עשוי להיראות כך: המורה יכולה להתחיל את יום הלמידה במתן מטלה מסוימת, ולשחרר את התלמידים לעבודה עצמית (או בקבוצות). היא יכולה לנצל את הזמן כדי לפגוש קבוצות קטנות של תלמידים, לחנוך תלמידים חלשים ולתת משוב לתלמידים על עבודתם. בסוף היום (או במהלכו) ניתן להיפגש למפגש סינכרוני נוסף לסיכום, הצגת תוצרים והפריה הדדית.
  • למידה כזו מפנה גם זמן למורים להכין את השיעורים, לשוחח עם הורים ולקיים חשיבה על ההוראה שלהם עם עמיתים.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • איזה חלק מן הלמידה מתוכנן להתבצע מול מסך? כדאי לבחון שאלה זו ביחס ליחידת הוראה, ליום הלמידה ולשבוע הלמידה
  • האם חלק זה מתאים מבחינת קשב הילדים? מטרות הלמידה?
  • כיצד ניתן לצמצם אותו? אילו הזדמנויות יש להמיר למידה מול מסך ללמידה אחרת?

מקורות רלבנטיים:

נושאי הלימוד: הבחנה בין מה שחשוב ללמד ומה שאפשר ללמד

כולם תמימי דעים שהתנאים אינם מאפשרים למידה בהיקף ובעומק הרצוי. לפיכך, חשוב להתמקד ככל הניתן במה שחשוב יותר לטווח הארוך. זוהי הזדמנות להתבונן על תכנית הלימודים ולזקק מתוכה את הרעיונות המרכזיים והמושגים החשובים. את ההבחנה הזו כדאי לתווך לתלמידים באופן שיתרום ליצירת מחויבות שלהם ללמידה.

לחילופין, אפשר להתנסות בתרגיל מחשבתי: בהינתן המגבלות, מה בסיס הידע והמיומנויות שאנו שואפים שהתלמידים שלנו יאחזו בו בתחילת שנת הלימודים הבאה, ומשם לגזור לאחור את תכנית הלימודים בימים אלה.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • מהן המיומנויות העיקריות שעל התלמידים לפתח בתקופה זו?
  • מהם המושגים המרכזיים או הרעיונות הגדולים של הדיסציפלינה?
  • מה מתוך תכנית הלימודים איננו הכרחי בעת הזו או שלא ריאלי ללמוד אותו מרחוק?

מקורות רלבנטיים:

  • ראו כאן דוח של המעבדה לחקר ההוראה ב-MIT אודות המודלים השונים להוראה והדגשים השונים ללמידה – העשרה, העמקה או הוראת חומר חדש – בכל אחת ממדינות ארה"ב.
  • ניתן גם לצפות בוובינר אודות הדוח.

משימות לתלמידים: איכות הלמידה מרחוק תלויה (יותר מתמיד) באיכות המשימות

בלמידה מרחוק אין לנו שליטה על סביבת הלמידה של התלמידים, ועל הפניות שלהם ללמידה (אל מול הסחות דעת בסביבתם). גם שמירה על הקשב של התלמידים מאתגרת בהרבה ממפגשי הוראה ולמידה פנים אל פנים. למעשה, המרכיב העיקרי שיש למורים שליטה מלאה עליו הוא המשימות הניתנות לתלמידים, ועל כן יש לתת להן משקל מיוחד בתכנון ההוראה והלמידה.

משימות הוראה טובות הן כאלו שמזמנות לתלמידים אפשרויות רבות ללמידה, דורשות מהם מאמץ אינטלקטואלי וכרוכות בביטוי מפורט ועשיר של מחשבותיהם ותשובותיהם (לא רק בכתב). בימים אלה רב הפיתוי לתכנון משימות מעניינות או יצירתיות, אך חשוב לשים לב שבנוסף יש להן ערך לתהליך הלמידה ולקידום מיומנויות התלמידים.

בנוסף, ככל שמצמצמים את מספר המקצועות הנלמדים ביום, ומרחיבים את הלמידה הא-סינכרונית, מתרחבת האפשרות למתן משימות ממושכות, רב שלביות ומשמעותיות יותר. משימות כאלה יכולות לאפשר המשכיות, העמקה ואתגור רבים יותר.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • האם המשימה מגדירה ציפיות באופן ברור ומפורט? האם היא כוללת את כל הרכיבים וההנחיות הנדרשים לצורך ביצוע?
  • האם המשימה ממוקדת במושג/רעיון מרכזי?
  • האם המשימה דורשת הבניית ידע? כלומר, שימוש בידע לצורך פתרון בעיה, באמצעות פעולות כגון מיון, ארגון, הכללה ופרשנות?
  • האם המשימה מאפשרת לתלמידים ביטוי עשיר באופנים שונים? ביטוי עשיר הוא ביטוי לא לאקוני, המשקף תובנות וטיעונים
  • האם המשימה מאפשרת לתלמידים ליצור קשר ברור ומומשג בין הנלמד בה לבין העולם הממשי?
  • האם המשימה מאפשרת לתלמידים התפתחות, בניה על שלבים קודמים וגיבוש תהליך/פתרון רחב ומקיף יותר?

מקורות רלבנטיים:

סביבת הלמידה: ניצול המרחב הביתי לטובת הלמידה

למידה מרחוק שוברת את הדיכוטומיה בין בית הספר לבית, וכפי שהיא מכניסה את בית הספר אל תוך המרחב הביתי, כך המרחב הביתי וסביבתו יכולים וצריכים להיכנס אל תוך הלמידה. שימוש במרחב הביתי מכניס את הלמידה להקשר אקטואלי, קונקרטי ואישי והופך אותה לבעלת ערך. תוצר לוואי של שימוש במרחב הביתי הוא העלאת המוטיבציה והמעורבות של התלמידים.

מה זה אומר בפועל?

  • הנה משימה לדוגמה בחשבון: התלמידים מתבקשים למדוד את גודל המרצפות בחדר שלהם ואת מספרן, ולחשב את אורכו ורוחבו. לאחר מכן הם מתבקשים למדוד את המקום שתופסים הרהיטים השונים ולהציג את כל הנתונים בתרשים. לבסוף, הם מתבקשים לחשוב על סידור חלופי לחדר, להכריע איזה סידור עדיף ולנמק את הכרעתם. לצד הידע והמיומנויות המתמטיות שהמשימה מקנה לתלמידים – קנה מידה, ייצוג עשרוני של מידות, כפל, תפיסת מרחב ועוד – היא הופכת את הלמידה לבעלת ערך.
  • לא רק המרחב הביתי זמין לתלמידים לצורך למידה, אלא גם סביבת הבית. אפשר לשלוח את התלמידים – בהתאם לגיל – למיפוי הסביבה, איתור צמחים ופרחים ועוד.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • האם הלמידה עושה שימוש (יצירתי) באמצעים הנמצאים בכל בית? לדוגמא, בניית תוצר בלגו, חישוב נפח של מבצר שבונים מכריות הספה, בדיקה מה קורה כששמים צלחת זכוכית מעל מאכל מעלה אדים…
  • אילו אפשרויות נוספות קיימות לקשור בין נושאי הלימוד לבין המרחב הפיזי של התלמידים?

משוב: משוב כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה

בתקופה זו חשיבות המשוב גבוהה עוד יותר, מכמה טעמים: ראשית, הוא משדר לתלמידים שלעבודתם יש ערך. עצם הידיעה כי יינתן משוב ממצבת את הלמידה כחשובה. שנית, הוא מהווה הם הזדמנות לראות את התלמידים, את הצרכים שלהם ואת המקום בו הם נמצאים. בנוסף, הוא מאפשר למורה, המתנסה לראשונה בהוראה מרחוק, להתרשם מהאופן בו היא פוגשת את התלמידים ולחשוב על שינויים נדרשים.

מה זה אומר בפועל?

  • קביעת משובים אישיים או בקבוצות קטנות, באופן שהופך את האינטראקציה עם התלמידים לאיכותית יותר.
  • שילוב בין הנחיה בביצוע משימה לבין משוב בזמן אמת. חניכה בזמן אמת תשמור על מתח לימודי גבוה ותעודד את התלמידים לעבודה פוריה יותר.
  • מתן משוב מתמשך, ולא רק כזה שמסכם את תהליך הלמידה.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן: 

  • כיצד נוכל להעריך את איכות הלמידה של התלמידים?
  • היכן מעוגן בלוחות הזמנים זמן עבור משוב לתלמידים?
  • האם המשוב שניתן הוא מפורט ומאפשר שיפור והתקדמות בתחום הנלמד?
  • האם המשוב מאפשר שיפור של מיומנויות של ניהול עצמי ולמידה עצמאית של התלמידים?
  • האם יש לנו די מידע כדי לתת משוב כוללני על למידת התלמידים בתקופה זו?

מקורות רלבנטיים:

  • במדריך הזה לתכנון הוראה ולמידה תוכלו לקרוא על חשיבות המשוב ועל עקרונות נוספים שחשוב להקפיד עליהם בעיצוב הלמידה.

יצירת מוטיבציה: למידה מרחוק דורשת מאמץ מכוון ליצירת מעורבות ומוטיבציה של הלומדים 

למידה תמיד דורשת נכונות ושיתוף פעולה של הלומד, אך בלמידה מרחוק פוטנציאל הסחות הדעת והנשירה הגלויה והסמויה גדולים הרבה יותר. ארבעה עקרונות יכולים לתרום לנו לעניין זה: גמישות, התאמה אישית, מתן בחירה וחיזוק התלמידים כלומדים עצמאיים.

הגמישות מתבטאת לא רק בהתאמת זמן הלמידה עבור התלמידים, אלא גם בהתאמת המשימות והמטלות לכל תלמיד בהתאם לרמתו. על פניו, הוראה דיפרנציאלית ומותאמת אישית במרחב גמיש של זמן ומקום היא זמינה יותר.

אחרונה, זה הזמן לפתח את התלמידים כלומדים עצמאיים. העברת האחריות בצורה הדרגתית אל התלמידים תאותת להם שסומכים עליהם ושמכבדים אותם כאנשים אוטונומיים, תחזק את ההערכה העצמית שלהם ואת האמון שלהם ביכולותיהם. אם בימים כתיקונם אנו שמים לנגד עינינו מטרה זו (היכולת ללמוד עצמאית מופיעה כמעט בכל טקסונומיה של כישורים או מיומנויות במאה ה-21), כעת ישנה הזדמנות לממש אותה בפועל ולשחרר קצת את המושכות. המעבר של המורים מהוראה אל הנחיה יוריד את הצורך להרבה הכנה מראש ויפנה זמן לליווי ומשוב אישי.

מה זה אומר בפועל?

  • כל קבוצת תלמידים מקבלת משימה המתאימה למקום בו היא נמצאת בתהליך הלמידה. דוגמה לאופן שניתן לעשות זאת אפשר למצוא באתר השקפה כאן.
  • ניתן לבנות מטלה רב שלבית עם רמת קושי עולה, ולבקש מהתלמידים לענות עליה, אך לא להמשיך הלאה אם הם נתקעים בשלב מסוים. מטלה כזו יכולה לשמש למורים כלי אבחוני כך שיוכלו להקדיש זמן אישי עבור התלמידים המתקשים יותר.
  • מתן אפשרויות בחירה באופנים שונים: בחירה של נושאי הלימוד, בחירה בתוך משימות (למשל, התכנים שישמשו לתרגול מיומנויות מסוימות), בחירה בין משימות ואפילו מידה של בחירה אם להשתתף בחלקים מהלמידה או לא (כפי ששר החינוך הבהיר לאחרונה).

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • האם הלמידה מאפשרת בחירה? היכן ניתן לשלב מרכיבים נוספים של בחירה? בחירה יכולה לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים שאינם משפיעים על מטרת הלמידה, כגון רמת האתגר הנתפסת, ההקשר והתכנים המשמשים לתרגול מיומנויות, התזמון והסדר של ביצוע משימות ועוד.
  • האם ישנן הסחות דעת מיותרות? למשל, ריבוי פלטפורמות דיגיטליות, ריבוי גירויים שמיעתיים/ויזואליים, ריבוי נושאים/משימות קצרות.
  • האם הלמידה מאפשרת שימוש במדיומים שונים לרכישת ידע? טקסט, אודיו, וידאו…
  • האם הלמידה מאפשרת דרכי ביטוי מגוונות? כתיבה, ציור, הרכבה, ניסוי…
  • כיצד אפשר לכלול בתהליך הלמידה הגדרת מטרות על ידי הלומדים? האם ניתן לחבר זאת לבחירה?
  • כיצד ניתן להבנות לתוך הלמידה נקודות 'עצור וחשוב'? 'הצג והסבר (את עבודתך)'? להטמיע שימוש ברשימות משימות ומעקב משימות?

מקורות רלבנטיים:

עקרונות לתכנון למידה מותאמת אישית תוכלו למצוא כאן.

תמיכה רגשית: ולסיום – נוכחות מורים גם מעבר להוראה

נוכחות חינוכית היא היכולת להיות קרוב ומשמעותי עבור התלמידים באופן שיוצר חווית נוכחות ונראות גם לתלמיד עצמו. בהיעדר נוכחות פיזית של המורה, אנחנו זקוקים לצורות אחרות של נוכחות: סדרת פעולות גלויות ומתמשכות של התעניינות, עדכון שוטף, תשומת לב והשגחה, שמטרתן לחזק התנהגויות חיוביות, לאתר צרכים ומצוקות, לבסס הרגלי למידה ולמנוע הידרדרות התנהגותית, רגשית ולימודית.

אחד האתגרים שעומדים כיום בפני מורים הוא הצורך להיות נוכחים באופן אפקטיבי בחיי התלמידים כלל התלמידים, ובפרט אלה שאינם משתתפים בלמידה המקוונת ואינם מבצעים את מטלותיהם. נוכחות כזו חיונית שבעתיים בקרב תלמידים מודרים, שמצבי משבר מסכנים אותם ומדירים אותם עוד יותר מהרגיל.

קהילות שבוחרות לעסוק בהיבט זה יכולות לשאול את עצמן:

  • עד כמה אנו מעורים במה שעובר על התלמידים שלנו? בצרכים ובקשיים שלהם?
  • עד כמה אנו מודעים למצב בבתים ולהשלכות שלו?
  • האם אנו יודעים כיצד אנו יכולים לסייע?
0
1142

הוספת תגובה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *