בלוג

בימים אלה נדמה שנעשה שימוש רב במושג 'חקר הפרקטיקה'.  יחד עם זאת, לא ברור שכל המשתמשים בו מחזיקים בהבנה משותפת של מה זה אומר לחקור את הפרטיקה וכיצד עושים זאת.

נתחיל בכך שבהשקפה אנחנו מעדיפים את המונח למידה מהפרקטיקה. הוא משקף טוב יותר את הדגש המעשי והיישומי של המהלך וגם פחות מרתיע.

למעשה, למידה מהפרקטיקה היא תהליך שאנחנו עושים באופן טבעי כבר מהילדות – אנחנו מתנסים בדברים שונים ולומדים מכך. אנחנו מבשלים משהו, אוהבים את הטעם שלו ומקבלים עליו מחמאות, ולכן ממשיכים להכין ולהגיש אותו. ולהיפך, אופים משהו לא מוצלח, שואלים את עצמנו למה לקרין גורן זה יצא טוב יותר (אולי לא הקצפנו כמו שצריך? אולי טמפרטורת התנור הייתה גבוהה מדי?) ומשפרים את הביצוע בפעם הבאה (או מוותרים עליו, אם הוא היה ממש לא משהו).

למידה מהפרקטיקה בהקשר המקצועי היא תהליך דומה במהותו, רק שאנחנו מנסים לבצע אותו באופן מודע ושיטתי, בהתבסס על ידע ושפה מקצועית, ולרוב יחד עם עמיתים. למידה מהפרקטיקה מתקיימת במקצועות רבים, כמו פסיכולוגיה, רפואה, טייס וכמובן חינוך.

אז בואו נבחן את הלמידה מהפרקטיקה בהקשר שלנו – למידה של מורים במהלך השקפה.

נתחיל בדוגמה. מרים, מורה בכיתה ו', אינה מרוצה מאיכות ההנמקה של תלמידיה כבר זמן מה. הדבר עלה שוב בעבודה שנועדה לסכם את הלמידה בנושא מגילת רות. בשאלה האחרונה בעבודה התלמידים התבקשו להביע את דעתם ביחס לסוגיה חברתית/ערכית ולנמק אותה, ומרים הרגישה שהנימוקים לא תואמים את ציפיותיה מתלמידים בכיתה ו'. היא החליטה לבחון את העניין יחד עם חברותיה לקהילה, ולצורך כך הביאה מספר דוגמאות מהעבודות לניתוח.

בניתוח הועלו סברות שונות ביחס לשאלה מדוע הנמקת התלמידים לא מספקת. למשל, המורות הצביעו על כך שכל השאלות בעבודה דרשו תשובות קצרות ועובדתיות, ורק השאלה האחרונה דרשה הבעת עמדה. הן העלו את ההשערה שלאורך רצף השאלות במשימה נוצר אצל התלמידים הרושם שהם נדרשים לתשובות לקוניות, ואולי הם גם התעייפו מהמשימה, ולכן התייחסו באופן לקוני גם לשאלה האחרונה, למרות שהיא דרשה יותר מכך.

השערה נוספת שהמורות העלו הייתה שהשאלה מורכבת ואינה מתאימה לתלמידים בכיתה ו', ולכן הם לא הצליחו להשיב עליה באופן מספק.

לבסוף, ציינה אחת מהן דבר שאחרות, כולל המורה הנועצת, לא שמו לב אליו. תשובות התלמידים לא שיקפו מגוון של דעות, אלא דעה אחת דומיננטית. הדבר עורר אצל המורות את התהייה האם המורה הנועצת ביטאה בשיעור עמדה זו באופן ברור, ובכך השפיעה על התלמידים להביע את אותה עמדה, כדי לרצות אותה או לענות על ציפיותיה.

הדיון נתן למרים הזדמנות להתבונן בתשובות מזוויות נוספות, להרחיב את מגוון ההסברים שלה לאיכות התשובות ולשקול את הרלוונטיות שלהם לתלמידים שלה. הוא גם כיוון אותה לצעדי המשך אפשריים. למשל, המורות הציעו למרים לקצר את העבודה ולשלב את השאלה המורכבת מוקדם יותר ברצף השאלות. הן גם הציעו דרכים שונות לפשט את השאלה כך שתתאים יותר לרמת החשיבה של התלמידים. בנוסף להצעות הקונקרטיות, המורות דנו בהשפעה של הדעות שמביעה המורה בשיעור על יכולת החשיבה העצמאית של התלמידים. הדיון היה משמעותי לא רק למרים, אלא גם לשאר המורות. חלקן גם היו טרודות מאיכות ההנמקה של התלמידים, וחלקן מצאו עניין בזויות אחרות של הדיון, כמו בניית משימות מותאמות או הבעת דעה של מורה בשיעור.

מהדוגמה ניתן ללמוד שלמידה מהפרקטיקה:

• עוסקת בסוגיה מחיי היום יום של ההוראה בכיתה, שמטרידה את המורה (תלמידים שמתקשים לכתוב טיעון) ומנסה להתמודד איתה כדי לשפר את ההוראה.
• מבוססת על עדויות (דוגמאות לטיעונים שתלמידים כתבו).
• משקפת עמדה חקרנית: העלאת הסברים וחלופות ובחינה שלהם (הדיון התמקד בשאלה למה התלמידים התקשו בכתיבת טיעון, תוך העלאת הסברים אפשריים שונים, ורק לאחר מכן עבר להצעות לשיפור).
• עושה שימוש בידע ובניסיון של המורות (כפי שמשתקף בהסברים שהעלו. לדוגמה, ההבנה שכאשר מורה מבטאת עמדה ברורה בכיתה, תלמידים מתקשים לחשוב על השאלה באופן פתוח ונוטים לחזור על עמדת המורה).
• מובילה למסקנות ישימות (הצעות ספציפיות לשינוי המשימה).

אז אחרי שהבנו מתוך הדוגמה במה מדובר, ננסה להגדיר בצורה מפורשת קצת יותר מה זו פרקטיקה ומה כוללת למידה מהפרקטיקה.

מה זו פרקטיקה (practice)?

למילה פרקטיקה משמעויות שונות[1], אבל לענייננו, פרקטיקה היא מעשה ההוראה: השיעורים, המטלות, המבחנים, המשובים ובעצם כל מה שאנחנו עושות כמורות (המעוניינים להעמיק במשמעות של פרקטיקה  מוזמנים לקרוא את המסגרת בסוף הטור).

מה הן אבני הבניין של למידה מהפרקטיקה במהלך השקפה?

ישנן דרכים רבות ללמוד מהפרקטיקה, אך לכולן מספר אבני בניין הכרחיות:

• התמקדות בסוגיה או באי נחת מהפרקטיקה של עצמנו.
• שימוש בייצוגים (לחצו כאן למעבר לסרטון על ייצוגים).
• למידה מתוך עמדה סקרנית וחקרנית (התבוננות, פרשנות ומסקנות, התמקדות בשיקולי דעת ובמורכבויות, ולא בנכון/לא נכון).
• בחינה של חלופות והסקת מסקנות מעשיות.
• תנועה מחזורית והיזון חוזר בין הלמידה (הקהילה) להוראה בכיתה.

אפשר ללמוד לבד מהפרקטיקה, אבל במהלך השקפה אנו שמים דגש על למידה משותפת בקהילה. הלמידה המשותפת מאפשרת ריבוי נקודות מבט, הסברים וחלופות; פיתוח שפה מקצועית משותפת ואחריות משותפת לשיפור ההוראה; בניית נורמות מקצועיות בית ספריות; ותמיכה וחיזוק של הקשרים המקצועיים והאישיים בין מורי בית הספר.

למידה מהפרקטיקה מובילה להתנסויות ביישום ההוראה ובשיפורה, ולביסוס התפיסה המקצועית של המורים. תהליך הלמידה מהפרקטיקה יכול להיות מקיף וארוך (למשל, עיסוק מתמשך בנושא מסוים), אך גם תהליכים קצרים וממוקדים (אפילו של מפגש קהילה אחד) יכולים להועיל מאוד.

אילו משאבים יכולים לסייע ללמידה מהפרקטיקה?

במהלך השקפה יש כלים רבים המסייעים לקהילה בביצוע תהליכי למידה מהפרקטיקה. הכלים המרכזיים כוללים:

• מתווי שיח: מסגרת שיטתית המפרטת שלבים, לוחות זמנים ודגשים לניהול הדיון בקהילות. קיימים מתווים המותאמים לצרכים שונים – היוועצות, ניתוח תוצרי תלמידים , חקר שיעור מצולם וחקר עקרונות הוראה (לחצו כאן למעבר לחוברת "עקרונות וכלים להנחייות שיח פדגוגית בצוותי מורות").
• מחזור למידה: תהליך מחזורי מתמשך לשיפור ההוראה, המתמקד בסוגיה ספציפית ומדגיש את חיזוק הקשר בין הלמידה בקהילה ליישום בכיתה. (לחצו כאן למעבר לכלי).
• כלי לניתוח תוצרי תלמידים: טבלה המפרטת ממדים ונקודות להתבוננות, וביחס אליהם ניתן לנתח עבודות תלמידים (לחצו כאן למעבר לכלי).
• כלי לניתוח שיעור מצולם: טבלה המפרטת ממדים ונקודות להתבוננות, וביחס אליהם ניתן לנתח צילומי שיעור (לחצו כאן למעבר לכלי).
• מנופים לשיפור השיח בקהילות: אפיון של חסמים עיקריים לשיח פורה (הימנעות מביקורת, מוקוד שליטה חיצוני, חוסר בהירות מושגי והימנעות ממחלוקות) ודרכים להתמודד איתם (לחצו כאן למעבר למנופים לשיפור השיח).
• כלי להתבוננות בקהילות: כלי המסייע לקהילות להתבונן בעשייה שלהן מכיוונים שונים, ולחשוב יחד כיצד ניתן לקדם ולשפר אותה (לחצו כאן למעבר לכלי).

הכלים שונים זה מזה, אך כולם נועדו לסייע ללמידה בשתי דרכים עיקריות:

• להבנות את תהליך הלמידה המשותף, באופן שכל המורות השותפות יידעו למה לצפות, ועם הזמן יתאמנו וישתכללו בתהליך.
• להתמודד עם אתגרים אופייניים ללמידה משותפת (לדוגמה, הנטייה לדבר בהכללות או הנטייה להימנע מביקורת).

אז מה עכשיו?

אנחנו יכולים לדבר על למידה מהפרקטיקה, להמשיג אותה, לכתוב עליה, לפתח כלים עבורה ועוד ועוד. אלו פעולות חשובות, אבל העיקר הוא – הלמידה מהפרקטיקה (אם הגעתם עד כאן, בטח כבר ניחשתם). אז אנחנו מזמינים אתכם:

• לבחור בעיה ספציפית בהוראה שלכם שמטרידה אתכם, ולהתבונן עליה בדרכים שהצענו.
• לחשוב על פעילות הקהילה שלכם לאור המרכיבים שתיארנו כאן – האם וכיצד הם באים לידי ביטוי? מה ההשפעה שלהם על הלמידה שלכם ועל הפרקטיקה שלכם? לאן הייתם רוצים לקדם את הקהילה שלכם?
• לעיין בחומרים שצירפנו כאן ולהתנסות בשימוש בכלים בהתאם לצרכים השונים.
• לפנות אלינו בכל עניין הקשור ללמידה מהפרקטיקה – שאלות, הצעות ודוגמאות מהלמידה שלכם. נשמח ללמוד מניסיונכם ואיתכם, כתבו אלינו ל- hashkafa1@gmail.com

[1] Lampert, M. (2010). Learning teaching in, from and for practice: what do we mean? Journal of Teacher Education, 61(1-2), 2134.