בלוג

לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל – רשמים מצפייה בחזרה של להקת מחול ענבל פינטו ואבשלום פולק

מאת: טל כרמי

סוד הוירטואוזיות (אצל רקדנים ואצל מורים)

וירטואוזיות היא מושג שלא די בו כדי לתאר את המיומנויות המדהימות שהדגימו רקדני להקת המחול של ענבל פינטו בעת החזרה אליה הגענו, משתתפי הכנס "מעשה מרכבה". הדבר בא לידי ביטוי החל בדיוקן של התנועות העדינות ביותר וכלה בהתפתלויות המחייבות גמישות שנדמית כגוברת על המגבלות הפיזיות של גוף האדם. ההתבוננות בעבודתה של חבורה זו, בחזרתם שוב ושוב על מהלכי הריקוד, מעלה את התהיות, כיצד ניתן לפתח יכולות כאלו? האם המשמעת הדרושה לכך מאפשרת יצירתיות? ואם כן, באיזו מידה? לשאלות אלו בדיוק התייחסה ענבל פינטו בעת שסיכמה את החזרה והסבירה על דרך עבודתה של הלהקה. היא תיארה כיצד לאורך השנים האחרונות עולים ומתגבשים אצלה הרצון לשתף את הרקדנים ביצירה לצד התובנה בדבר החשיבות שבמתן מקום לביטוי אישי של כל אחד מהם בתוך המופע השלם.

ביצוע מוצלח מחייב חיפוש אישי מתמיד

הלהקה עובדת מתוך חיפוש אישי, "אין אצלנו מראות, כמו שמקובל בסטודיואים אחרים" אמרה פינטו. זאת מכיוון שהיא מעוניינת לכוון את הרקדנים לחפש בתוכם פנימה, לא להתמקד בחיצוניות, אלא להרגיש שתנועות הריקוד נכונות. זהו תהליך מתמיד של חקר עצמי, והוא מתקיים לא רק בשלבי הכנתו של מופע חדש, אלא גם במופעים הוותיקים של הלהקה ש"רצים" כבר כ-20 שנה ויותר. בסיכום הדברים הסבירה פינטו שהחקר המתמיד הזה הוא הכרחי, כיוון שלעיתים מתקיימים שינויים בהרכב הרקדנים בלהקה, המצריכים התאמה מחודשת של הריקוד למבצעיו החדשים. אבל גם מכיוון שהחיפוש הזה מאפשר להימנע מהפיכתו של המופע לרצף טכני של תנועות, ולשמור על החיות שבו.

השיחה המסכמת הזו, ודבריה של ענבל, הכוריאוגרפית, הפתיעו אותנו, הצופים בחזרה: האמנם אנו מדברים עם אשת מקצוע מתחום המחול? התפיסה המקצועית שלה הזכירה לנו בכל כך הרבה מובנים את תפיסתנו אנו לגבי מהלך השקפה. ענבל, כמו המנחים והמורים המובילים במהלך, מכוונת לתת את המקום כדי לאפשר לשותפים לקחת חלק ביצירה משותפת, שואפת לעודד חיפוש אחר זרמי עומק, תוך חוסר מוכנות להסתפק ביישום טכני הממוקד בנראות בלבד, ואולי יותר מכל דבר אחר, חקירה מתמדת, שהיא הלב הפועם שמחייה את הפרקטיקה ולא נותן לה להתאבן. נראה שזהו חלק בלתי נפרד מסוד ההתחדשות של להקת ענבל פינטו, המצליחה, גם כאשר היא חוזרת להציג מופעים שהעלתה לפני שנים רבות, להציגם תוך שמירה על רלוונטיות. כל הרכיבים הללו משרטטים יחד הקבלה ברורה בין הגישה המקצועית המנחה את הלהקה לבין הגישה המקצועית המנחה את שותפי מהלך השקפה.

ההתחדשות המקצועית היא כלי בדרך אל המטרה – לגעת בקהל, לגעת בתלמידים

בהמשך לתובנה אודות החקר המתמיד הטמון בעבודת הרקדן, יצאתי מהצפייה והשיחה עם המחשבה כי קיימים גם קווים מקבילים מבחינת מטרות החתירה לקראת ההתחדשות והחיפוש האישי. בשני המקרים המטרה היא אמנם לעודד את הרקדנים והמורים, להצמיחם ולכוונם להתפתח מקצועית, אולם כל זאת כדרך, כאמצעי שמטרתו לגעת ולעורר השראה בקהל הצופים, ובמקרה של המורים המובילים, ככלי להשפיע על התלמידים. כל אלו מתאפשרים כאמור בעזרת אותם העקרונות המשותפים לרקדנים כמו גם למנחים ולמורים הלוקחים חלק במהלך השקפה.

ללהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק
הפוסט נכתב בהמשך לכנס "מעשה מרכבה", מוזמנים להגיב לפוסט זה ולשתף ברעיונות.

0
733