השקפה מחקרית ומאמרים מעובדים

המחקר מזהה כמה מאפיינים של שיח פורה:

1. תגובות המקרבות את הדיון לעיסוק בהוראה עצמה. בקבוצת האלגברה התגובות לבעיות שהועלו הובילו לעיסוק בדוגמאות ולחקירה שלהן, ואילו בקבוצת השפה מטרתן העיקרית של התגובות הייתה להמשיך בעבודה בהתאם לתכנון הראשוני. התגובות מהסוג הראשון הן תנאי מקדים לפיתוח יכולתם של המורים להתמודד עם בעיות ההוראה בעזרת העבודה הקבוצתית.
2. המורה שהעלה את הבעיה הוא שמוביל את השיחה עליה. בקבוצת האלגברה המורה שהציגה בעיה שחוותה היא שהובילה את השיחה, וכך התאפשר לה לבחון מחדש את בעייתה, להציע בעצמה פרשנויות חדשות ודרכי התמודדות, וכך לשפר את יכולת ההשפעה שלה על סיטואציות דומות בעתיד. לעומת זאת, בקבוצת השפה למורה שהציגה בעיה לא ניתנה ההזדמנות להוביל את השיחה, והפתרונות לבעיה הוצעו רק על ידי המורה שהובילה את השיחה. כך לא התאפשר למורה שהציפה את הבעיה לראות אותה מזוויות חדשות או לבחון בעצמה דרכים להתמודדות איתה.
3. התבססות על תכנית לימודים מוסכמת ועל שפה חינוכית משותפת. כיוון שקבוצת האלגברה התבססה בעבודתה על רכיבים אלו, המורים החברים בה לא נדרשו להתעכב עליהם, וכך יכלו להקדיש את מרב הזמן לעיסוק בבעיות ולשיפור הפרקטיקה. לעומת זאת, בקבוצת השפה המטרה הייתה מלכתחילה כתיבה של תכנית לימודים, ועל כן המורים נאלצו להקדיש את מרב זמנם לעבודה משותפת על תכנון השיעורים, ולא הספיקו להעמיק בבעיות שעלו במהלך העבודה.