מאת: עיבוד- גל חירות וטל כרמי
המאמר הנוכחי מתבסס על מאמרה של ג'ין מקניף (לאתר הבית של החוקרת):
McNiff, J. (2002). Action research for professional development
התכנים עובדו והותאמו להקשר ולצרכים של מהלך השקפה.
בין השאר, המאמר המקורי מתייחס למחקר פעולה, בעוד ההתייחסות כאן היא למחזורי למידה.
מחזור למידה הוא מתודה ללמידה מהפרקטיקה, המסייעת לקידום ההוראה והלמידה באמצעות שיח פדגוגי וחקרני בקהילות השקפה. במסגרתו, קהילה בוחרת לעצמה סוגיה ועוסקת בה באופן מקצועי, במטרה לשפר את הפרקטיקה של חבריה.
מחזורי למידה מתמשכים מאפשרים צמיחה מקצועית והרחבת ידע, מכיוון שהם:
אחד היתרונות של מחזור למידה הוא היותו מעשי. הוא מתחיל מהפרקטיקה ומסייע לחולל רעיונות מתוך הפרקטיקה, על ידי אנשי מקצוע שמתמודדים עם מצבים אמיתיים. יישום מתמשך של מחזורי למידה דוחק אותנו מעמדה של שאננות או של קבלת הקיים לעמדה של ערנות, דריכות ופתיחות ללמידה.
קבלת אחריות על העשייה המקצועית. מחזורי למידה כרוכים בהערכה עצמית של העשייה המקצועית (להבדיל מהערכה חיצונית). הם מצריכים נכונות לשיפור הפרקטיקה באמצעות בחינה עצמית מתמשכת בעזרת שאלות כגון: האם מה שאני/ו עושה/ים משיג תוצאות רצויות, האם אנו באמת משפיעים על המצב (ולחלופין, מוותרים או משלים את עצמנו). נכונות זו מאפשרת לקבל אחריות אישית וקבוצתית על תוצרי עבודתנו, והיא בגדר רכיב מרכזי בפרקטיקה מקצועית טובה.
פרמול הלמידה הלא פורמלית. מחזורי למידה מסייעים ביצירת מסגרת לתהליכי הלמידה הבלתי פורמליים שלנו. הם מספקים רציונל ברור המסדיר את הלמידה, לא כאירוע מזדמן, אלא כמאפיין מתמשך וסדיר של הפרקטיקה המקצועית.
למידה מצטברת. מחזורי למידה משקפים את הרעיון של למידה מצטברת (incremental). אנו בונים על למידה קודמת, מפתחים ומיישמים פרקטיקות ישנות בהקשרים או באופנים חדשים, באופן המשקף מקצועיות גדלה והולכת. מלבד זאת, מחזורי למידה מזמנים תהליך מתמשך שבו דבר אחד שנלמד מוביל לזיהוי הדבר הבא, שדורש בירור ולמידה נוספת.
הסתכלות ביקורתית משותפת. מחזור למידה יוצר הזדמנות לעמיתים לנהל שיחות מקצועיות ביקורתיות כשווים. במובן זה, הערכה אישית ומקצועית היא ההקשר ללמידה השיתופית במקום העבודה. המטרה של מחזור למידה היא לעודד אותנו לשאול שאלות ביקורתיות בקשר לפרקטיקה שלנו ולמצוא את התשובות להן בעצמנו. גם אם אין "תשובות נכונות" או אפילו "תשובות" כלשהן, התרומה היא בשאילת השאלות ובתהליך הבירור השיטתי.
המשגת אתגרים כשאלות המאפשרות טיפול מתודי. מחזורי למידה עוסקים בסוגיות ובבעיות מהפרקטיקה. נושאים רבים ורחבים מטרידים את אנשי המקצוע. כדי להתמודד עימם יש לפרק אותם לשאלות ספציפיות, שניתן לבחון אותן באופן מתודי.
מחזור למידה כשמו כן הוא: תהליך מחזורי ספירלי, הכולל כמה וכמה שלבים מתפתחים. קיימות המשגות שונות למחזורי למידה. בסעיפים הבאים נתאר מחזור למידה שתואם את הצרכים והדגשים של קהילות מורים ושותפים נוספים במהלך השקפה. חשוב לציין כי יכולה להיות יותר מנקודת כניסה אחת למחזור למידה, וכי לעיתים אפשר לערוך שינוי מסוים בסדר השלבים, או לחזור לאחור לשלבים קודמים, לאור תובנות המתגבשות בשלבים מתקדמים.
מחזור למידה: לחצו כאן לכלי המלא.
כפי שמראה האיור, יש שלבים הכלולים תמיד במחזור הלמידה, בעוד אחרים הם אופציונליים. השלבים הכלולים תמיד (במעגל המרכזי) הם אלה העוסקים בחקר סוגיה על סמך ייצוג המשקף אותה, כבסיס להסקת מסקנות. השלבים האופציונליים עניינם תכנון משותף והיישום שלו. שלבים אלה מתאימים למצב שבו הקהילה רוצה לתכנן דבר-מה במשותף (כגון יחידת הוראה או תוכנית פעולה להתמודדות עם בעיה מסוימת) ולהתנסות בו, ומחזור הלמידה מסייע בבחינת היישום ובשיפורו.
ראשית, עליכם לבחור נושא שאתם מעוניינים להתמקד בו. הנושא צריך להיות בתחום המעסיק אתכם והנמצא גבוה בסדר העדיפויות שלכם, וגם כזה שיש ביכולתכם להשפיע עליו. בנושא שנבחר יש לזהות ולהגדיר סוגיה או בעיה שביחס אליה אתם מעוניינים לפעול. העקרונות המרכזיים בהגדרת הסוגיה הם:
מחזור הלמידה מסייע לחידוד הדברים החשובים לכם בפרקטיקה ולכִוונון הפעילות שלכם. לכן כדאי להבהיר לעצמכם מדוע ברצונכם לעסוק בנושא, וכיצד יתרום העיסוק בו ליעדים שברצונכם לקדם.
נושאים מתאימים לבחינה באמצעות מחזורי למידה הם:
כדי להבהיר את הנושא, לתרגם אותו לסוגיה ולרתום אחרים לתהליך, חשוב להביא עדויות שיסייעו להבנת המצב. אלה יכולות להיות מסוגים שונים, כגון תיאורי מקרה, נתונים מספריים, הקלטות ותמלולים.
לימוד ותכנון משותפים – מה אפשר לעשות בנושא? כיצד ניתן לפעול על מנת להשפיע עליו?
בשלב זה עליכם להתחיל לחשוב על דרכי פעולה. החשיבה צריכה להיות מבוססת על הניסיון המצטבר ועל המשאבים של חברי הקהילה או הצוות, וכן על מקורות ידע חיצוניים – מומחים, עמיתים, מקורות כתובים – על מנת להרחיב את הבנת הנושא ואת דרכי הפעולה האפשריות. ההחלטה על נתיב הפעולה היא שלכם, ויש לקבלה על סמך הערכתכם לגבי מה ראוי ומה אפשר להשיג באילוצי הזמן והמשאבים הקיימים.
בהמשך מחזור הלמידה תיבחן הלכה למעשה תוכנית הפעולה שתכננתם. ייתכן שאחרי התכנון תרצו לחדד את ניסוח השאלות מהשלב הקודם כדי להתאימן להערכה של השפעת התוכנית. כך תוכלו להסיק אם ובאיזו מידה תוכניתכם הובילה להצלחה. אם מסקנותיכם בנוגע אליה יהיו חיוביות, תוכלו לבצע מחזור למידה נוסף, או מחזורים אחדים, כדי להמשיך לפתח אותה. אם לא, תוכלו לנטוש אותה באופן חלקי או מלא ולשקול כיוון אחר.
זהו סט שני של נתונים שנאסף במסגרת מחזור הלמידה. הראשון שימש להגדרת הסוגיה ולהדגמתה; הנוכחי ישמש לניתוח ולפרשנות. אם בכוונתכם לבחון תוכנית פעולה, בחרו את הייצוגים המתאימים בטרם יישומה ואִספו אותם במהלכו.
הנתונים יכולים להיות מאותו סוג ששימש בשלב הגדרת הסוגיה, או מסוגים אחרים. מטרתם לסייע לכם להגיע להבנות מעמיקות יותר בנוגע לסוגיה שאתם בוחנים. ייצוגים מוצלחים מספקים מידע מפורט ורלוונטי ביחס לשאלות שניסחתם, וכך מאפשרים להסיק מהן מסקנות. רצוי שהייצוגים יכללו לא רק את התוצרים (הישגי תלמידים, למשל) אלא גם את תהליכי ההוראה והלמידה שהובילו אליהם, כדי שתוכלו לחשוב כיצד לשפרם.
סוג הייצוגים המשמשים לרוב קהילות מורים במהלך השקפה כוללים:
לעיתים קהילות מבססות את הלמידה על נרטיבים, כלומר, על תיאורי מקרים או על התנסויות שמביאים מורי הקהילה כבסיס לדיון. אלו יכולים לאפשר דיון על עמדות והתנסויות, אך הם תלויים בנקודת המבט של המספר ואינם מספקים את הבסיס העובדתי הנחוץ לצורך מחזור למידה.[1]
מובן שקיימים סוגי נתונים ועדויות נוספים העשויים לשמש שותפים שונים במהלך. לדוגמה, מנחי מורים מובילים יכולים להשתמש בצילומי מפגשי קהילות או בתמלולים של מפגשי ליווי אישי, רכזים מחוזיים יכולים להביא לדיון נתונים על נושאי הלמידה של הקהילות במחוז, על נשירה של מורים מובילים וכדומה.
התנסות ותיעוד – האם גם זה פיתוח מקצועי?
שלב ההתנסות הוא חלק אינטגרלי מהלמידה. מחזור הלמידה מטשטש את ההבחנה הדיכוטומית בין "פיתוח מקצועי" ל"עבודת ההוראה בכיתה". הוא קושר בין שניהם בתהליך שָלוב ומתמשך ומבהיר בכך את יחסי הגומלין ביניהם. ההתנסות היא השלב שבו המחשבות והרעיונות שעולים בקהילה מיושמים בהוראה, והתיעוד מאפשר להביא ייצוגים המשמשים משוב לדיון הקהילתי.
כך מאירה ההתנסות את התכנון באור חדש, מעלה אל פני השטח גורמים ושיקולים שלא הובאו בחשבון, ובונה (באמצעות התיעוד) בסיס עובדתי משותף לניתוח. מכיוון שכך, עליכם לוודא כי במהלך ההתנסות מתבצע התיעוד שהחלטתם עליו ולהקפיד על פרמטרים לבחינה ועל מתודת תיעוד ברורה.
אופן ניתוח הייצוגים והעדויות תלוי בסוגיה שבה עוסק מחזור הלמידה ובסוג הייצוג, לכן קשה לתת "מתכון" לכך. עם זאת, אפשר להצביע על כמה עקרונות כלליים לניתוח ייצוגים:
עמדה זו חשובה גם בכל הנוגע לעדויות עצמן. היא מאפשרת להתבונן שוב ושוב בעדות, ללמוד ממנה, לזהות בתוכה פיסות מידע חדשות שלא שמנו לב אליהן במבט ראשון, להציע פרשנות מחודשת לעדויות ולהסיק מסקנות החורגות אל מעבר למה שכבר ידוע ולמובן מאליו.
מלבד זאת, יש "פריזמות" לניתוח, המאפשרות להפנות את תשומת הלב להיבטים מסוימים בייצוג. לדוגמה,
חשוב לציין, שמחזור למידה לא מיועד "להוכיח" משהו, וניתוח הייצוגים לרוב אינו מאפשר יצירת קשרי סיבה-תוצאה. הוא כן מסייע בגיבוש תובנות מסוג: "אנו רואים ששינויים מסוימים התרחשו ותוצאות מסוימות הופיעו אחרי ששינינו את הפרקטיקה שלנו באופן מסוים". הוא מסייע להגדיר את הקריטריונים שבעזרתם נוכל לזהות שיפור ולהביא עדויות הגיוניות (ולא רק תחושות) התומכות בטענות שאנו טוענים.
שלב הניתוח הוא אולי המורכב ביותר במחזור הלמידה, והוא מחייב תרגול. אחד היתרונות של קהילות מורים הוא ביכולת להעלות נקודות מבט מגוונות ושיקולים שונים בשלב ניתוח הייצוג. תפקיד הקהילה הוא לשקול באופן ביקורתי את הטענות שעולות בשלב הניתוח ולסייע בביסוסן (או ביצירת הסבר חלופי או בהפרכה). כך מאתגרת הקהילה את חבריה לשכנע זה את זה בפרשנויותיהם ולשכלל את מיומנויות הניתוח שלהם.
התנסות ותיעוד – האם גם זה פיתוח מקצועי?
שלב ההתנסות הוא חלק אינטגרלי מהלמידה. מחזור הלמידה מטשטש את ההבחנה הדיכוטומית בין "פיתוח מקצועי" ל"עבודת ההוראה בכיתה". הוא קושר בין שניהם בתהליך שָלוב ומתמשך ומבהיר בכך את יחסי הגומלין ביניהם. ההתנסות היא השלב שבו המחשבות והרעיונות שעולים בקהילה מיושמים בהוראה, והתיעוד מאפשר להביא ייצוגים המשמשים משוב לדיון הקהילתי.
כך מאירה ההתנסות את התכנון באור חדש, מעלה אל פני השטח גורמים ושיקולים שלא הובאו בחשבון, ובונה (באמצעות התיעוד) בסיס עובדתי משותף לניתוח. מכיוון שכך, עליכם לוודא כי במהלך ההתנסות מתבצע התיעוד שהחלטתם עליו ולהקפיד על פרמטרים לבחינה ועל מתודת תיעוד ברורה.
[1] לקריאה נוספת לחצו כאן או חפשו "מבוא לעבודת דעת אותנטית" באתר השקפה.
[2] לקריאה נוספת ראו: בוזו-שוורץ מ' (2013). שאילת שאלות בכיתה. ירושלים: אבני ראשה. http://avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/askingquestions.aspx
[3] לקריאה נוספת לחצו כאן או חפשו "ההזדמנות שבמרחבי שיקול הדעת: גישתה של דברה בול לחיזוק השפעת ההוראה ביום-יום" באתר השקפה.
מחזורי למידה כתהליך למידה מקצועית משקפים היטב את הרציונל העמוק של מהלך השקפה. הם מניחים שאנשי המקצוע יודעים הרבה, ושגם אם הידע שלהם אינטואיטיבי או מפותח רק באופן חלקי, עדיין ערכו רב. מה שדרוש לשם שכלול הפרקטיקה שלהם הוא קבוצה של עמיתים ביקורתיים שיתבוננו יחד בעדויות, יקשיבו לרעיונות, יאתגרו אותם ויסייעו במציאת חלופות. מודל כזה של למידה מקצועית פירושו שגם המנחה (המורה המוביל) לומד; הוא אינו מצופה להחזיק באמתחתו תשובות לבעיות הפרקטיקה שלך, אלא הוא לומד פעיל איתך יחד. מובן שתמיכה אפקטיבית דורשת כישורים בין-אישיים גבוהים, רגישות ותבונה, ואלו מתפתחים לאורך זמן ומתוך התנסות בתהליכי הלמידה המשותפים.
ומילה למנהלים
הרעיון של למידה ומעורבות קולקטיבית בתהליכי שיפור יכול להיות מאתגר למנהלים. הם עשויים להידרש לשנות את התפיסות שלהם לגבי מה הם מנהלים וכיצד הם מנהלים. במודלים מסורתיים, מנהלים מנהלים אנשים אחרים. האופן שבו הם עושים זאת קשור בסגנון אישי.
כשפועלים במסגרת של מחזורי למידה, מנהלים מארגנים את התנאים ללמידה. הם מקדמים מבנים ארגוניים, תהליכים ומשאבים שנועדו לעודד למידה. כשלמידה אישית בארגון הופכת ללמידה שיתופית, פירושה למעשה – למידה ארגונית.
האופן שבו מנהלים עושים זאת הוא חשוב. מסורתית, מנהלים היו מצופים להיות מרוחקים מעובדיהם ולכוון את הפעילות מרחוק. הם ארגנו למידה עבור אחרים. במחזורי למידה, מנהלים הם חלק מן הלומדים. הם לומדים יחד עם האנשים שבהם הם תומכים, אם כי המיקוד שלהם עשוי להיות שונה ולבטא את האחריות השונה שלהם. מנהלים שאינם מוכנים להכיר בעצמם כלומדים עלולים להתכחש לעקרונות שהם עצמם אומרים שהם מבקשים לאמץ.