מאת: עיבוד- טל כרמי
מנהיגות בקהילה לומדת אינה עניין פורמלי בלבד; היא נובעת גם מהמרקם האנושי בקהילה ומהתפקידים השונים שממלאים החברים בה. עם זאת, מנהיגות היא רכיב קריטי שרצוי לתכנן אותו, ולא להשאירו ליד הגורל. החשיבה עליו מזמינה גם רִענון, התחדשות וחיזוק של קשרי העבודה, בזכות ההכרה בתרומתם הייחודית של המשתתפים ורתימתם להובלה משותפת של הקהילה. אטיין ובוורלי וונגר-טריינר מציעים הסתכלות מרעננת על נושא זה בעזרת חלוקה לשבעה תחומי אחריות שבהם דרושה מנהיגות מבוזרת בין חברי הקהילה. זהו למעשה מודל מבוזר של הנהגת תהליך הלמידה, והוא יכול לשמש גם כמשקפיים המסייעים בבחינת המארג שנוצר או שיכול להיווצר בין חברי הקהילה מתוך חלוקת התפקידים ביניהם. במאמר מוצגים שבעת התפקידים, חשיבותם והאפשרות שלהם לסייע בקידום הלמידה המשותפת של הקהילה (ראו מקור).
מקור
תמצות ועיבוד של המחקר:
אחת מהנחות היסוד במאמר היא כי יכולות הלמידה של קבוצה תלויות במידה רבה במנהיגות הפנימית שלה, ובמגוון הצרכים שמנהיגות זו יכולה לספק לחברי הקבוצה (אתגרים אינטלקטואליים, יצירת לכידות חברתית, ארגון סוגיות לוגיסטיות ועוד). קבוצות בתחילת דרכן מובלות לא אחת על ידי אדם אחד, אך היכולת ליצור לאורך זמן מנהיגות מבוזרת מאפשרת לחברי הקבוצה לקחת על עצמם את האחריות להובלת תחומים שונים.
הכותבים מזהים, כאמור, שבעה תפקידי מנהיגות המסייעים בפיתוח יכולת הלמידה המשותפת בקהילה. כל אחד מהם מייצג תחום אחריות שונה שיש לשאת בו למען ובשם הקהילה כולה:
יש לציין כי התפקידים אינם בהכרח קבועים; אפשר להחליף תפקידים ואף למזג בין תחומי אחריות. זאת ועוד, מנהיגות, לפי תפיסה זו, היא ההפך מהיררכיה, ומשמעותה שימוש בתפקיד לטובת כלל הקהילה באמצעות לקיחת אחריות לתחום מסוים. אין בכך כדי להמעיט בחשיבותם של תפקידי המנהיגות. להפך, יש לראות בנושאים בהם שותפים בעיצוב תהליך הלמידה בקהילה. לא די בכך שדעותיהם יישמעו, אלא צריכה להיות לדעות אלו השפעה על תכנון המשך העבודה. ללא השפעה זו התפקידים ייתפסו כחסרי חשיבות וכהסחת דעת מעבודת ההוראה עצמה.
חלוקת התפקידים יכולה להיעשות בדרכים שונות ולהתקיים בטווחי זמן משתנים. היא יכולה להיות מאורגנת ומתוכננת מראש, להתבצע בספונטניות תוך מתן אפשרות לבחירה אישית של חברי הקהילה, או אף להיערך באופן רנדומלי. החלוקה יכולה להיות בתוקף לזמן קצר, ואף למפגש קהילה אחד בלבד, או לזמן ארוך – עד שנה ויותר. לכל חלוקה יתרונות משלה, ואפשר להתאים אותה לצורכי הקהילה ולאופייה.
להלן יוצגו תפקידי המנהיגות השונים, האחריות הכרוכה בכל אחד מהם, וחומר למחשבה שיכול לסייע למי שממלא כל אחד מהתפקידים.
כל קבוצה הממוקדת בלמידה משותפת זקוקה לאג'נדת למידה. זו יכולה להיות מפורשת יותר או פחות, ועליה להיות מורכבת מאתגרים, מהזדמנויות, מנושאי מפתח ומשאיפות של חברי הקהילה. מובילי האג'נדה הם האחראים לזיהוי הנושאים הרלוונטיים ולהובלתם קדימה. עליהם להיות ערים לצרכים ולהזדמנויות ללמידה, לעקוב אחרי ההתפתחות של התהליכים ושל נושאי הלמידה בקהילה, לוודא שנושאים חשובים אינם "נופלים בין הכיסאות", וליזום פעילויות, דיונים ופרויקטים שיעזרו לקהילה להתקדם בלמידתה. הם שדוחפים את התהליך החקרני קדימה, מטילים ספק בהנחות יסוד ומספקים משאבים רלוונטיים ללמידה. לאורך זמן הם יכולים גם לתכנן תהליכי למידה ארוכי טווח.
שאלות וכיווני חשיבה למובילי אג'נדה
איכותה של הלמידה המשותפת קשורה במידה רבה בדינמיקה הקבוצתית של הקהילה: יחסי האמון, יחסי הכוח, האגו, הקולות העולים בקבוצה – וגם הקולות שאינם מושמעים או אינם נשמעים. כל אלו משפיעים על היכולת לבחון את הפרקטיקה, לזהות טעויות, להטיל ספק במוסכמות, ולנצל את ההזדמנויות הטמונות באיכויות האישיות ובמגוון המחשבות של חברי הקהילה.
שומרי הקהילה הם האחראים לדינמיקה בקהילה ולהשפעתה על הלמידה. עליהם לחשוב על טבעה של הקהילה הנבנית, על מה שגורם לחבריה להתקבץ יחד, ועל מה שעלול להעיב על יכולתה להתפתח. עליהם להיות קשובים לקולות, לרצונות ולצרכים השונים, למידת ההשתתפות של חברי הקהילה וליחסי הכוחות ביניהם. עליהם לוודא כי בקהילה נשמר מקומם של החדשים, וגם זה של הוותיקים. הם מטפחים את האמון ואת מערכות היחסים, ובמקרה הצורך עליהם להתערב ולהשפיע על הדינמיקה.
שאלות וכיווני חשיבה לשומרי הקהילה
למידה משותפת תלויה באיכות התהליך: בפעילויות המרכיבות אותו, בקצב שלו, בארגונו הלוגיסטי ובהקצאת התשתית הארגונית הנדרשת לקיומו. חברים ביקורתיים שמים לב לרכיבים אלו, לתהליך כולו ולמשוב עליו, כדי לזהות מה בו עובד טוב ומה לא. עליהם לפקוח עין על מידת המעורבות, על התגובות כלפי פעילויות שונות, ולהיות ערים לאווירה כללית. זהו תפקיד הכרחי בעיצוב הקהילה. תפקידם של החברים הביקורתיים אינו מסתכם במתן משוב; עליהם לאסוף אותו מחברי הקהילה, לסכמו, להציג אותו ולשמור את המסקנות כך שישמשו לאורך זמן. לעיתים עליהם גם לבחון את המשוב שהציגו קודמיהם בתפקיד כדי לוודא שהקהילה ממשיכה להתפתח לאורו. עוד עליהם להתערב במהלך מפגשים אם הם חשים שהדברים אינם מתקדמים בצורה חיובית, או במקרה שיש להם הצעות לשיפור.
שאלות וכיווני חשיבה לחברים ביקורתיים
קהילת למידה זקוקה בין יתר הדברים לזיכרון ארגוני. הכוונה היא לתיעוד של רגעים משמעותיים בחיי הקהילה ושל הלמידה המתרחשת לאורך זמן. המתעדים עוזרים ליצור את ההיסטוריה של הקהילה באמצעות תיעוד האירועים שהתרחשו, מנקודות המבט השונות של מגוון החברים. התיעוד מאפשר לחברים חדשים להשלים פערים, ומשמש עבור חברים ותיקים מקור להתייחס אליו בעת הצורך. סגנון התיעוד הוא בדרך כלל בלתי פורמלי, ונוסף לרשימת הערות יש בו עדויות, דעות, תמונות וצילומי וידאו. לכן כלים טכנולוגיים חדשים הם שימושיים במיוחד למתעדי הקהילה, והם יכולים להשפיע על האופן שבו קהילות יוצרות את הזיכרון הארגוני שלהן, שומרות אותו ומשתמשות בפריטים מתוכו. נוסף לכך, זמינותה של המדיה החברתית מגדירה מחדש מי הם השותפים ביצירת הזיכרון המשותף ולמי יש גישה אליו. למעשה, טלפון חכם הוא כמעט כל שדרוש כדי לתעד.
שאלות וכיווני חשיבה למתעדי הקהילה
בעוד המוקד בפעילותן של קהילות למידה הוא לרוב פנימי, יש חשיבות רבה לתשומת לב גם למסרים היוצאים מהקהילה אל קהלים חיצוניים. שליחי החוץ אחראים לזהות מי עשוי להתעניין בקהילה, מהם סוגי התוצרים או התקשורת שיהיו בעלי ערך עבורם, וכיצד אפשר להציג להם בצורה הטובה ביותר את המסרים היוצאים מהקהילה. על שליחי החוץ לשים לב לתובנות, להצהרות או לתוצרים שאפשר לשתף בהם, ולעצב אותם כך שיתאימו לקהל החיצוני.
שאלות וכיווני חשיבה לשליחי חוץ
רוב קהילות הלמידה מקיימות קשרי גומלין עם בעלי עניין שונים דוגמת מממנים והנהלה. המתווכים הארגוניים הם האחראים לקשר שבין הקהילה לבין בעלי עניין אלו. עליהם למצוא את הדרך לשלב בין האג'נדה של הקהילה, פעילותה ותוצריה לבין האסטרטגיה הארגונית הרחבה, ולהוביל לכך שהעבודה של הקהילה תתרום לאסטרטגיה זו. עליהם לשים לב לקשר של הקהילה עם הארגון, ולחפש את הדרכים לערב את בעלי העניין המתאימים בשיח בדבר היחסים שבין הקהילה לארגון.
שאלות וכיווני חשיבה למתווכים ארגוניים
למידה משותפת נועדה ליצור ערך עבור אנשים וארגונים כאחד, בכך שהיא משפרת את היכולות האישיות ואת הביצועים. עם זאת, לא תמיד הערך הוא מוחשי, בעיקר למי שאינו חלק מהקהילה, והפיכתו לערך גלוי יכולה לתרום לכל הנוגעים בדבר. עבור חברי הקהילה הערך הגלוי נותן השראה והבנה מעמיקה, למובילים הוא מאפשר לזהות אילו פעילויות הן הפרודוקטיביות ביותר, ולבעלי עניין חיצוניים הוא עוזר להבין מהי התועלת בצידה של ההשקעה הכרוכה בקיום הקהילה. משקפי הערך הם אלו המזהים את הערכים והופכים אותם לגלויים לעין בעזרת עדויות מתוך סיפורים אישיים וקבוצתיים, הערכה ומדידה. עליהם לפתח תבחינים, לבחור בסיפורים רלוונטיים ולתכנן שיטות לאיסוף נתונים. הם מעריכים מי צריך לדעת ומה צריך לדעת, ומפיקים דוחות שישרתו את בעלי התפקידים השונים.
שאלות וכיווני חשיבה למשקפי הערך
שבעת תפקידי המנהיגות הם נקודת מוצא. הם מאפשרים לעורר את תהליך ביזור המנהיגות ואת רתימת חברי הקהילה ללקיחת אחריות להובלה, בכך שהם מסייעים בהגדרת התחומים השונים שבהם נדרשת מנהיגות. זהו עניין ארגוני – חלוקת תפקידים, ואנושי – חלוקת אחריות, גם יחד.
המאמר המקורי מכוון לקהילות בעלות אופי שונה מזה של קהילות השקפה. ראשית, חלק מסגנונו מותאם יותר לשפה המשמשת בארגונים עסקיים, ויכול להיראות זר מעט בעיני מורים. שנית, המושג קהילה מתפרש בו כקבוצה הגדולה במידה ניכרת מרוב קהילות השקפה, כיוון שההצעה המופיעה בו היא להתחלק לשבע קבוצות מנהיגות (בתחומים שתוארו לעיל). העיבוד שהובא כאן נעשה מתוך ניסיון להתאים את המושגים ולקרבם לעולם החינוך, ולהציע מילוי של תפקידי המנהיגות כפרטים ולא כקבוצות קטנות. זאת בהנחה שהרעיון העומד בבסיס המאמר – השתתפות חברי הקהילה בהנהגתה במסגרת שבעת התפקידים – יכול לסייע לקידום עבודתן של הקהילות.
נוסף לכך, המאמר המקורי נכתב במידה רבה ככלי עבודה, ומציע שיטות להנחיית הדיון בכל אחת מקבוצות המנהיגות השונות. על כן הוא רלוונטי ושימושי עבור קהילות השקפה במידה רבה. אבל הואיל והוא לא נכתב כמאמר תיאורטי חסרות בו לעיתים הבחנות חדות בין מושגים מסוימים. עובדות אלו יכולות לשמש פתח לדיון (למשל בתוך הקהילה) ברעיונות שהמאמר מעלה, סביב כמה שאלות: