בלוג

תרבויות פיתוח מקצועי מחוץ למהלך השקפה: תחקיר בחיל האוויר

מאת: אסף שטיין

דמיינו בית ספר שיום הלימודים בו נפתח במפגש משותף של כל צוות ההוראה: מטרת המפגש – סקירה קצרה של יום הלימודים המתוכנן. דמיינו שבסיום יום הלימודים, למרות העייפות, כל הצוות מתכנס שוב בחדר המורים, נחלק לקבוצות למידה ובהן כל אחד משתף מחוויותיו בשיעורים שלימד, בליווי קטעי וידאו וייצוגים נוספים. בעקבות השיתוף מתקיים דיון בנקודות שעל כל מורה לשפר, ואלו מתועדות ונשמרות לדיון בפתח יום ההוראה הבא. סדר יום זה חוזר שוב ושוב: מתחיל בשיחת תכנון, ממשיך בהוראה בפועל, ומסתיים בהתבוננות משותפת ובסימון נקודות לשיפור לקראת יום המחר.

המציאות והדמיון קרובים משחשבתם. צעדים לקראת הטמעת למידה והשתפרות מקצועית מסוג זה כבר מתרחשים ומאומצים במגוון רחב של ארגונים, ובהם בתי ספר בישראל. בבסיס השינוי לקראת סדר יום כזה עומדת הנכונות לאמץ את התחקיר (במובנו הבונה – חקירה והתבוננות אישית וקבוצתית בביצוע, ולא במובן של איתור כשלים והפניית אצבע מאשימה) כחלק בלתי נפרד מסדר היום והעבודה בארגון.

שיטת התחקיר כדרך להשתפרות מקצועית וללמידה ארגונית התפתחה תחילה במסגרת הכשרת הטייסים של חייל האוויר הישראלי, והתרחבה לאופן שבו כל החַיִל, כולל צוות המנהלה, פועל מדי יום. חסידי השיטה מאמינים כי היא מאפשרת להכשיר טייסים מצטיינים בזמן קצר יחסית, ולהבטיח את ההתמקצעות שלהם לאורך זמן. במאמר זה אנו מזמינים אתכם להכיר את השיטה, ולהיווכח כיצד (בתיווכן של חברות ייעוץ) היא מיושמת בארגונים רבים, ובהם גם מוסדות חינוך.

התפתחות התחקיר: מפעולה טכנית לשפה של השתפרות מקצועית וארגונית

מהו "תחקיר"? בבסיסו התחקיר הוא פעולה שמבצעים אנשים אחדים סביב פעולה או אירוע שהתרחשו, במטרה ללמוד מהם ולהשתפר. במקרה של אימוני טיסה, חיל האוויר הישראלי החל לאמץ את התחקיר כבר בשנות החמישים, ומאז המשיך לשכלל אותו. כצפוי, בשנים הראשונות התמקדו התחקירים באיתור טעויות טיסה שעלולות היו לגרום לתאונות אימונים. אולם במשך הזמן התחקיר השתכלל. כמה נקודות מפתח שאומצו הפכו אותו בתחילת שנות האלפיים לכלי שמיושם בכל רחבי החיל (לא רק בטיסות), והוא מהווה מעין שפה משותפת לכל מי שמשתמש בו לצורך התפתחות מקצועית וארגונית.

המפגש בזמן התחקיר מוגבל לזמן מוגדר מראש, ובמהלכו קבוצת העמיתים למקצוע מתבוננת בתיעוד מעבודתו של אחד הנוכחים, ומנסה לענות על שלוש שאלות קצרות: (1) מה קרה בקטע המתואר? (2) למה זה קרה? (3) איך משפרים את זה?

אפשר לסמן שלושה רכיבים מרכזיים שמייחדים את התחקיר בחיל האוויר משיטות תחקיר בסיסיות יותר: (1) שוויוניות ופתיחות; (2) תיעוד נרחב של הביצוע; (3) מחזור למידה קצר בשילוב מעקב ארוך טווח.

1. שוויוניות ופתיחות

שלא כמו בתחקירים רבים אחרים המתקיימים בארגונים הירארכיים, שבהם יש מנהל וכפופים לו או מפקד ופקודים, התחקיר בחיל האוויר הישראלי מלווה בתרבות שיח ברורה ובמסגרתה כל משתתף יכול להעיר ולהצביע על נקודות שחשוב לשנות בלי קשר לדרגתו או לדרגתו של מושא הביקורת. הפתיחות הזאת מאפשרת התבוננות שבה השיחה בתחקיר אינה מתנהלת בטון מאשים או באופן חד-כיווני, שבו בעל ידע אחד יושב מול תלמיד ומצביע על הטעויות והנקודות שבהן ראוי שישתפר, אלא כשיחה דו-כיוונית שבה גם הטייס הבכיר וגם הטייס הזוטר מדברים כשווים על מה ש"עבד טוב" ועל מה ש"טעון שיפור". בריאיון עיתונאי ייחס מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במילואים אליעזר שקדי את הצלחת המבצע להפצצת הכור בסוריה לאימוצה של תרבות תחקיר דמוקרטית בחיל. לדבריו, "חיפשתי פתרון מיוחד שיאפשר לנו לתקוף את הכור. […] מי שהביא את הפתרון היה אדם צעיר מאוד ממחלקת מבצעים. […] בחיל האוויר זה בסדר שקצין צעיר יגיד משהו למפקד החיל, והדברים שלו יזכו לקשב בדיוק כאילו נאמרו מפיו של תת-אלוף" (מקור ראשון, 28.12.18, עמ' 28).

2. תיעוד נרחב של הביצוע

אין ספק כי ככל שהתיעוד של הביצוע הוא אובייקטיבי ומפורט יותר הוא מאפשר להצביע על צדדים שהיו סמויים מהעין במהלך הפעילות. עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשר בשנות השמונים להתקין במטוסים כלי מעקב וצילום שיתעדו את כל מהלך הטיסה. נכון להיום, כלי התיעוד הם הרכיב המרכזי שהתחקיר נשען עליו. הרעיון לצלם את הביצוע בפועל ולתעד אותו כך שניתן יהיה לקיים דיון המבוסס על עובדות הוא אחד מרכיבי היסוד של התחקיר. במשך השנים התרחב הרעיון להקלטה ולתיעוד של פעילויות גם בהקשרים אחרים בחיל, וכיום הוא משמש עיקרון מנחה ביישום של השיטה מחוץ להקשרים צבאיים.

3. מחזור למידה קצר בשילוב מעקב ארוך טווח

בשיטת התחקיר סבב הלמידה הוא מהיר וממוקד (מעין מיקרו-למידה); הלמידה על אודות מה שהתרחש, הסקת המסקנות וסימון הנקודות לשיפור – כל אלה מתבצעים בפגישה אחת. בכך אולי טמון חוזקה של שיטת החקר הזאת בהשוואה לשיטות חקר אחרות להשתפרות מקצועית, הכרוכות בתהליך למידה בן מפגשים אחדים. עם זאת, המיקוד בהסקת מסקנות מהירה אינו בא על חשבון מעקב ארוך טווח אחר הנקודות לשיפור. התחקיר נתפס כחוליה בשרשרת של השתפרות מקצועית, והמשתתפים מקיימים יומן מעקב מחייב ועוברים עליו באופן סדיר. העיקרון ולפיו יש לבחון את התחקיר בהשוואה לנקודות שסומנו בתחקירים קודמים נעשה עם השנים לכלל מכריע במיון פרחי הטיס. אופיר פלדי, ממייסד חברה המטמיעה את שיטת התחקיר מחוץ לחיל, ציין בריאיון כי בשלב שבו יותר ממחצית ממשתתפי הקורס מודחים, מפקדי הקורס מסתמכים על יכולות הלמידה וההשתפרות העצמית של פרח הטיס יותר מאשר על ביצועי הטיסה הנוכחיים שלו: "[המדריכים] פחות מחפשים מי טס טוב יותר, אלא מי הצליח להתקדם בצורה הכי טובה בין טיסה לטיסה, הודות לתחקיר ולמסקנות שהסיק" (מקור ראשון, 28.12.2018, עמ' 28). נוסף על כך, תהליך המעקב ממוקד בדמות המבצעת יותר מאשר בעמיתים המעניקים משוב. התחקירים מתחילים בדרך כלל במתן זמן להתבוננות אישית; כל טייס (או מושא תחקיר, בהתאם למשימה שמתחקרים) יושב מול תיעוד הטיסה שלו, מסמן לעצמו את הנקודות שהיה רוצה להשתפר בהן, ועורך השוואה לנקודות שסימן בעבר. רק לאחר מכן ימשיך התחקיר לדיון קבוצתי.

התאמת השיטה למקצועות אזרחיים

כאמור, שיטת התחקיר של חיל האוויר זכתה להכרה עולמית, גם מחוץ להקשרים צבאיים. ארגוני ייעוץ וחוקרי אקדמיה לומדים את עקרונות התחקיר במטרה להציע דרכים חדשות להטמיע בארגונים אזרחיים תרבות של למידה והשתפרות מקצועית מבוססת תחקיר. אחת ההצעות המובילות לתרגום השיטה מגיעה מצידו של עסק חברתי בשם "שמיים", שהקימו בשנת 2012 יוצאי חיל האוויר. לפי המדווח בתקשורת, נראה שהמודל שפותח בחברה מצליח לתרגם את שיטת התחקיר לכדי סביבת דיון ממוקדת וחקרנית בארגונים ממגוון תחומים: החל במתמחים לרפואת עיניים בבית החולים בילינסון, וכלה במורים ובתלמידי תיכון שהתבקשו לערוך תחקיר על טעויות במבחן מתמטיקה. אנשי חברת "שמיים" מצהירים כי כדי להטמיע את שיטת התחקיר בארגונים אזרחיים הם מקדמים שלושה תהליכים בד בבד: (1) אפיון של שגרות למידה והגדרה מהי "טיסה" עבור הארגון הספציפי; (2) הכשרה של מקדמי שינוי בתוך הארגון; (3) בניית שפה ותרבות ארגונית המאפשרות דיבור פומבי על טעויות.

  1. אפיון "טיסה"

התאמת התחקיר לחיים האזרחיים מתחילה קודם כול בהגדרה של "טיסה" בהקשר הארגוני המסוים. כך לדוגמה, עבור רופא טיסה יכולה להיות פגישה עם מטופל, ניתוח או סבב העברת משמרת. עבור מורה טיסה יכולה להיות שיעור בכיתה, פגישה עם הורים, שיעור פרטני. הרעיון המנחה הוא שכל פעילות מקצועית שהיא מרכזית בארגון, שמתוחמת בזמן מוגדר וחוזרת על עצמה באופן יום-יומי יכולה להיות מוגדרת כ"טיסה", כלומר כעבודה מבצעית הראויה לתחקור למטרת למידה והשתפרות.

  1. הכשרה של מקדמי שינוי ארגוני

כדי להטמיע את השגרה שבמסגרתה כל עובד מתחקר את עבודתו ולאחר מכן מתכנס לדיון עם עמיתים יש צורך בקבוצה מגוונת של אנשים מהארגון שיפעלו להטמיע את שגרת היום-יום החדשה, וכשההתכנסות מתרחשת ידגימו בפועל כיצד מקיימים תחקיר עצמי וקבוצתי.

  1. שפה ותרבות של דיבור פומבי על טעויות

אם מתקיימים שני התנאים הראשונים, כלומר מנוסחת  הגדרת ה"טיסה" עבור הארגון ומתקיימת הכשרה של עובדים המשמשים מקדמי שינוי, אפשר לצפות כי במשך הזמן תתפתח תרבות ארגונית שבה לא רק מותר, אלא אף רצוי ונחשב להצביע על נקודות חולשה וטעויות עצמיות או של עמיתים, באווירה בונה וידידותית. יישום נכון של השיטה לאורך זמן צפוי לעשות את התחקירים למפגשים משמעותיים עבור הצוות, והארגון כולו צפוי לפתח תרבות שבה מותר ואף רצוי להשמיע ביקורת באופן גלוי ובונה כלפי כל חבר צוות, ללא קשר למעמדו בארגון.

השוואה לעקרונות מהלך השקפה

אחד מעקרונותיו של מהלך השקפה הוא "פיתוח תרבות למידה וביקורת עצמית". אנו מאמינים שהחקירה המשותפת של עבודת ההוראה היא אחד מהמפתחות המרכזיים להשתפרות מקצועית. אנחנו מאמינים גם שהידע בדבר הדרכים להבנות סביבת דיון ממוקדת וחקרנית נמצא לא רק אצלנו או בקרב השותפים שלנו. לכן לא מפתיע ואף מאושש לראות שעקרונות דומים של פיתוח מקצועי מיושמים גם בתחומים אחרים. כאשר בוחנים באופן ממוקד יותר את יישומה של שיטת התחקיר בדרכים המגוונות שבהן מתקיימת למידה מקצועית בקהילות השקפה עולות כמה נקודות דמיון, ולצידן עולים הבדלים ונקודות שכדאי לשקול את אימוצן ופיתוחן.

מהתבוננות בעקרון השוויוניות והפתיחות נראה שאצלנו, בקהילות השקפה, העיקרון מיושם ומהווה כלל חשוב בביסוסה של קהילת חקר מוצלחת. המורה המובילה אינה אמורה להיות מפקדת או סמכות גבוהה המתחקרת את ביצועי המורים, אלא להנחות שיחה פתוחה ושוויונית בין המשתתפים. אחד הכלים המקדמים זאת הוא המשוב הדיאלוגי, שאומץ בחלק מקהילות המהלך מזירות אחרות העוסקות בפיתוח מקצועי בחינוך.

נראה אפוא כי עקרון השוויוניות בשיח מוטמע היטב במהלך השקפה, אך ייתכן שאת עקרון התיעוד הישיר והבלתי-מתווך, כרכיב בלתי נפרד מהחקר, יש מקום לבסס יותר. כמובן, כל קהילת למידה מגיעה בשלבים מסוימים בעבודתה להצגה של תוצרי עבודה ופיתוח, אולם נדמה שיש מקום להתנסויות רחבות יותר בתיעוד של שיעור ישיר, צילום והקלטה, או לחלופין – בהבאת ייצוגים ישירים של תוצרי עבודת תלמידים, ובשכלול הדרכים שיאפשרו למורים להביא ייצוגים כאלו לקהילה.

לבסוף, אפשר לראות בכלי מחזור הלמידה שפיתחנו במהלך השקפה את המקבילה של עקרון המעקב המתמשך בשיטת התחקיר. אנו, כמו הטייסים אולי, שואפים להציע לכל מי שחבר בקהילת הלמידה כלים שיאפשרו לו לעקוב לאורך זמן אחר הבעיה שסימן, להציע פתרון להתמודדות עימה, ולחזור ולבחון אם הפתרון שניסה היה יעיל. בהקשר זה חשוב לא פחות לשים לב לכך שמעגל החקר של שיטת התחקיר מתחיל ומסתיים במפגש אחד. כלומר בסוף הדיון ניתן לסמן נקודות לשיפור, התנסות חדשה ומעקב, ואין צורך להמתין לעבודה של כמה פגישות כדי לסמן כיוונים להשתפרות.

אשר ליסודות הארגוניים שמאפשרים הטמעה טובה של תרבות תחקיר – אנו מאמינים שקהילות השקפה מקדמות מאוד את בתי הספר ומערכת החינוך לעבר החזון שהוצג בתחילת מאמר זה: בית ספר שבו כל יום נפתח בתכנון למידה משותף, ממשיך בהוראה, ומסתיים בהתבוננות ובחשיבה ביקורתית; בית ספר שבו כל חברי צוות ההוראה מדברים באופן גלוי, ענייני ונעים על החולשות והחוזקות של כל עמית למקצוע, ושהאווירה הכללית בחדר המורים היא של עשייה משותפת החותרת לשיפור ולדיוק של עבודת ההוראה.

להרחבה על שיטת התחקיר של חיל האוויר וחברת "שמיים"

https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/103565/

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5009842,00.html

https://www.pc.co.il/featured/272032/

http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EJFJM

https://www.themarker.com/markerweek/1.2817488

https://www.themarker.com/career/1.5842810

https://www.themarker.com/opinion/1.5989445

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4569465,00.html

וסרמן, ורדה, דיין, אילן ואייל בן ארי (2016). " 'התחקיר הוא הערך המוסף שאני מביא לניהול': יבוא התחקיר של חיל האוויר למערכת החינוך בישראל". בתוך: "צבא מחנך עם: יחסי הצבא עם המערכת החינוך האזרחית". עורכים: ניר גרית ויגיל לוי. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה והמכון לניתוחי מדיניות.

Ron, Neta, Lipshitz, Raanan and Micha Popper (2006). How Organizations Learn: Post-flight Reviews in an F-16 Fighter Squadron. Organizational Studies 27(8) pp.1069-1089.

להרחבה על תחקור בהקשרים שונים (מעבר לזו של חיל האוויר)

שיטת התחקיר בחברת ההשקעות ברידג'ווטר :

https://youtu.be/W7wLJwA_ltY?t=175

0
311

הוספת תגובה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *