דווקא בימים של חוסר ודאות ויציאה משגרה כדאי להתבונן בתרומה שיש לעבודתה של קהילת הלמידה שלנו. התבוננות כזו יכולה לחשוף לא רק "מה הרווחנו" עד היום מההשתתפות ולהעלות את המוטיבציה להמשיך ולקצור את פירותיו של מאמץ הלמידה המקצועית, אלא גם לזהות מה עוד אפשרי, ולסמן שלבי התפתחות נוספים שנרצה להשיג.
הצעה זו עלתה במפגש למידה מקוון שקיימנו במהלך הקיץ עם אטיין ובברלי וונגר-טריינר, מחלוצי ומובילי תחום הלמידה בקהילות בעולם. כששוחחנו על האתגרים שבהנחיית קהילות המציאות של ריחוק חברתי נכחה מאוד בשיחה. המפגש התקיים בזום, בשעות הערב, והמנחים הובילו אותו מביתם שבליסבון (למעשה, השיחה כולה התאפשרה רק בזכות המעבר של המרצים המבוקשים הללו לעבודה בזום).
וונגר-טריינר גורסים כי קהילת למידה טובה היא קהילה המצליחה להתפתח ולהביא סוגים שונים של ערך ותועלת לאורך זמן, באופן מרובד, מהבסיסי והמיידי ביותר אל התועלת ארוכת הטווח, האסטרטגית והעמוקה יותר. ניתן לחשוב על סוגי התועלת האלו כשלבים בהתפתחות קהילה: ככל שחבריה מתנסים, בוחנים תובנות וחוזרים לדון בהן, כך הלמידה שלהם משתרשת, משפיעה ונושאת פירות משמעותיים יותר עבור כולם. אז מהם אותם סוגי תועלת (או פירות) של עבודת הקהילה? ואיך נזהה שהקהילה שלנו מממשת אותם?