התאמת השיטה למקצועות אזרחיים
כאמור, שיטת התחקיר של חיל האוויר זכתה להכרה עולמית, גם מחוץ להקשרים צבאיים. ארגוני ייעוץ וחוקרי אקדמיה לומדים את עקרונות התחקיר במטרה להציע דרכים חדשות להטמיע בארגונים אזרחיים תרבות של למידה והשתפרות מקצועית מבוססת תחקיר. אחת ההצעות המובילות לתרגום השיטה מגיעה מצידו של עסק חברתי בשם "שמיים", שהקימו בשנת 2012 יוצאי חיל האוויר. לפי המדווח בתקשורת, נראה שהמודל שפותח בחברה מצליח לתרגם את שיטת התחקיר לכדי סביבת דיון ממוקדת וחקרנית בארגונים ממגוון תחומים: החל במתמחים לרפואת עיניים בבית החולים בילינסון, וכלה במורים ובתלמידי תיכון שהתבקשו לערוך תחקיר על טעויות במבחן מתמטיקה. אנשי חברת "שמיים" מצהירים כי כדי להטמיע את שיטת התחקיר בארגונים אזרחיים הם מקדמים שלושה תהליכים בד בבד: (1) אפיון של שגרות למידה והגדרה מהי "טיסה" עבור הארגון הספציפי; (2) הכשרה של מקדמי שינוי בתוך הארגון; (3) בניית שפה ותרבות ארגונית המאפשרות דיבור פומבי על טעויות.
- אפיון "טיסה"
התאמת התחקיר לחיים האזרחיים מתחילה קודם כול בהגדרה של "טיסה" בהקשר הארגוני המסוים. כך לדוגמה, עבור רופא טיסה יכולה להיות פגישה עם מטופל, ניתוח או סבב העברת משמרת. עבור מורה טיסה יכולה להיות שיעור בכיתה, פגישה עם הורים, שיעור פרטני. הרעיון המנחה הוא שכל פעילות מקצועית שהיא מרכזית בארגון, שמתוחמת בזמן מוגדר וחוזרת על עצמה באופן יום-יומי יכולה להיות מוגדרת כ"טיסה", כלומר כעבודה מבצעית הראויה לתחקור למטרת למידה והשתפרות.
- הכשרה של מקדמי שינוי ארגוני
כדי להטמיע את השגרה שבמסגרתה כל עובד מתחקר את עבודתו ולאחר מכן מתכנס לדיון עם עמיתים יש צורך בקבוצה מגוונת של אנשים מהארגון שיפעלו להטמיע את שגרת היום-יום החדשה, וכשההתכנסות מתרחשת ידגימו בפועל כיצד מקיימים תחקיר עצמי וקבוצתי.
- שפה ותרבות של דיבור פומבי על טעויות
אם מתקיימים שני התנאים הראשונים, כלומר מנוסחת הגדרת ה"טיסה" עבור הארגון ומתקיימת הכשרה של עובדים המשמשים מקדמי שינוי, אפשר לצפות כי במשך הזמן תתפתח תרבות ארגונית שבה לא רק מותר, אלא אף רצוי ונחשב להצביע על נקודות חולשה וטעויות עצמיות או של עמיתים, באווירה בונה וידידותית. יישום נכון של השיטה לאורך זמן צפוי לעשות את התחקירים למפגשים משמעותיים עבור הצוות, והארגון כולו צפוי לפתח תרבות שבה מותר ואף רצוי להשמיע ביקורת באופן גלוי ובונה כלפי כל חבר צוות, ללא קשר למעמדו בארגון.
השוואה לעקרונות מהלך השקפה
אחד מעקרונותיו של מהלך השקפה הוא "פיתוח תרבות למידה וביקורת עצמית". אנו מאמינים שהחקירה המשותפת של עבודת ההוראה היא אחד מהמפתחות המרכזיים להשתפרות מקצועית. אנחנו מאמינים גם שהידע בדבר הדרכים להבנות סביבת דיון ממוקדת וחקרנית נמצא לא רק אצלנו או בקרב השותפים שלנו. לכן לא מפתיע ואף מאושש לראות שעקרונות דומים של פיתוח מקצועי מיושמים גם בתחומים אחרים. כאשר בוחנים באופן ממוקד יותר את יישומה של שיטת התחקיר בדרכים המגוונות שבהן מתקיימת למידה מקצועית בקהילות השקפה עולות כמה נקודות דמיון, ולצידן עולים הבדלים ונקודות שכדאי לשקול את אימוצן ופיתוחן.
מהתבוננות בעקרון השוויוניות והפתיחות נראה שאצלנו, בקהילות השקפה, העיקרון מיושם ומהווה כלל חשוב בביסוסה של קהילת חקר מוצלחת. המורה המובילה אינה אמורה להיות מפקדת או סמכות גבוהה המתחקרת את ביצועי המורים, אלא להנחות שיחה פתוחה ושוויונית בין המשתתפים. אחד הכלים המקדמים זאת הוא המשוב הדיאלוגי, שאומץ בחלק מקהילות המהלך מזירות אחרות העוסקות בפיתוח מקצועי בחינוך.
נראה אפוא כי עקרון השוויוניות בשיח מוטמע היטב במהלך השקפה, אך ייתכן שאת עקרון התיעוד הישיר והבלתי-מתווך, כרכיב בלתי נפרד מהחקר, יש מקום לבסס יותר. כמובן, כל קהילת למידה מגיעה בשלבים מסוימים בעבודתה להצגה של תוצרי עבודה ופיתוח, אולם נדמה שיש מקום להתנסויות רחבות יותר בתיעוד של שיעור ישיר, צילום והקלטה, או לחלופין – בהבאת ייצוגים ישירים של תוצרי עבודת תלמידים, ובשכלול הדרכים שיאפשרו למורים להביא ייצוגים כאלו לקהילה.
לבסוף, אפשר לראות בכלי מחזור הלמידה שפיתחנו במהלך השקפה את המקבילה של עקרון המעקב המתמשך בשיטת התחקיר. אנו, כמו הטייסים אולי, שואפים להציע לכל מי שחבר בקהילת הלמידה כלים שיאפשרו לו לעקוב לאורך זמן אחר הבעיה שסימן, להציע פתרון להתמודדות עימה, ולחזור ולבחון אם הפתרון שניסה היה יעיל. בהקשר זה חשוב לא פחות לשים לב לכך שמעגל החקר של שיטת התחקיר מתחיל ומסתיים במפגש אחד. כלומר בסוף הדיון ניתן לסמן נקודות לשיפור, התנסות חדשה ומעקב, ואין צורך להמתין לעבודה של כמה פגישות כדי לסמן כיוונים להשתפרות.
אשר ליסודות הארגוניים שמאפשרים הטמעה טובה של תרבות תחקיר – אנו מאמינים שקהילות השקפה מקדמות מאוד את בתי הספר ומערכת החינוך לעבר החזון שהוצג בתחילת מאמר זה: בית ספר שבו כל יום נפתח בתכנון למידה משותף, ממשיך בהוראה, ומסתיים בהתבוננות ובחשיבה ביקורתית; בית ספר שבו כל חברי צוות ההוראה מדברים באופן גלוי, ענייני ונעים על החולשות והחוזקות של כל עמית למקצוע, ושהאווירה הכללית בחדר המורים היא של עשייה משותפת החותרת לשיפור ולדיוק של עבודת ההוראה.