המינהל לחינוך התיישבותי
מהלך "השקפה" למורות מובילות מובילים במחוז ההתיישבותי פועל משנת תשע"ח בהובלת צוות הפיקוח, הפיתוח המקצועי וההדרכה של המחוז. המהלך משלב עקרונות פדגוגיים והיבטים פסיכולוגיים המקדמים זהות מקצועית מודעת וחיובית בקרב מורות מובילות.
המורות המובילות, בתורן, מובילות קהילות למידה שהשיח בהן ממוקד בפרקטיקות פדגוגיות מיטביות של המורות. את הפרקטיקות הללו הן משכללות בתהליכי מחקר, התנסות ופיתוח. כך הולך ומתהווה בשדה מודל פסיכו-פדגוגי ייחודי ומעצים לפיתוח מקצועי של מורות.
בשנת הלימודים תשפ"ג פועלות במסגרת המהלך כ-90 מורות מובילות מ-35 בתי ספר הפרוסים לאורכה של ישראל, מהישיבה התיכונית באילת ועד לבית הספר מקיף עמק החולה שבקיבוץ כפר בלום בצפון.
למחוז ההתיישבותי כמה מאפיינים ייחודיים: (1) הוא כולל בתי ספר אזוריים ופנימיות; (2) הוא כולל חטיבות ביניים וחטיבות עליונות בלבד – ללא בתי ספר יסודיים; (3) הוא פרוס לאורכה ולרוחבה של הארץ, ללא מיקוד גאוגרפי. מאפיינים אלה מחייבים הפעלה של המהלך באמצעות מודלים מותאמים, המתבססים על אזורים גאוגרפיים נרחבים, ולא על רשויות.
מהלך "השקפה" במחוז מובל על ידי מפקחת המחוז שרית דור והמפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז לידיה פרנק, לצד המפקח הרפרנט רוני וינברג, ובשיתוף רכזת המהלך איריס בלסקי.
החזון שלנו הוא מודל התפתחות רב-שנתי שישנה את הפדגוגיה הבית-ספרית באופן מהותי וקבוע.
מהלך השקפה בשנה א'
בשנה א' מתקיים תהליך מעמיק של למידה עצמית וניסוח פרקטיקות פדגוגיות מיטביות אישיות. לאחר כשלושה מפגשי הכשרה מחוזית, המורות המובילות מתחילות להוביל קהילות מורות בבית ספרן. עיקר עיסוקן של הקהילות בשנה זו הוא בניית קהילה, יצירת ביטחון פסיכולוגי שיאפשר פתיחות ולמידה, זיהוי הפרקטיקה הפדגוגית המיטבית של כל אחת מחברות הקהילה, ולבסוף ניסוח עיקרון פדגוגי משותף על בסיס כל הפרקטיקות המיטביות של חברי הקהילה.
מהלך השקפה בשנה ב'
בשנה ב' הקהילות ממשיכות לחקור את העיקרון הפדגוגי המשותף שהוגדר בשנה א'. באמצעות פרקטיקות של מחקר פעולה דוגמת הבאת ייצוגים מהכיתות, רפלקציות, תצפיות הדדיות, היעזרות בחומרים תאורטיים ועוד, הן מגבשות מודל פדגוגי משותף. המורות המובילות הן מומחיות למודל הפדגוגי של קהילתן, ומפיצות אותו בקרב מורות נוספות בבית ספרן.
מהלך השקפה בשנה ג' והלאה
משנה ג' ואילך בית הספר מהווה ארגון לומד המורכב מקהילות למידה בית-ספריות, כתשתית לפיתוח המקצועי הבית-ספרי. מורות שהשתתפו בעבר בקהילות הופכות למורות מובילות, והן מובילות קהילות משלהן. המורות המובילות הוותיקות מנחות אשכול של מורות מובילות בבית ספרן, וממשיכות לקבל לשם כך ליווי מקצועי חיצוני. למהלך נראות קבועה במפגשי מפקחת ומנהלים. אלה, ועימם המנהלות המעורבות במהלך, מובילות את הטמעתו ארוכת הטווח בבתי הספר של המחוז.
הכשרתן של המורות המובילות פועלת בשני ערוצים מרכזיים: הכשרת המורה להובלה פדגוגית בתפקידה כמורה, והכשרתה כמנהיגה וכמובילה קהילה. לשם כך, המהלך במינהל לחינוך התיישבותי משלב בתוכו תכנים ופרקטיקות משדות התוכן של פדגוגיה, מנהיגות, זהות מקצועית חינוכית, מוטיבציה והנחיית קבוצות, ואלה מהווים סוגיות יסוד פדגוגיות ופסיכולוגיות.
הכשרת המורות המובילות אורכת שנתיים. המורות המובילות מודרכות באשכולות למידה קבוצתיים, שכל אחד מהם מאגד כמה בתי ספר. המורות המובילות מקבלות ליווי גם במפגשי הנחיה אישיים ובית-ספריים (גרעיניים). כאמור, כבר מתחילת השנה הראשונה מתחילות המורות המובילות להנחות קהילות בית-ספריות של מורות עמיתות.
בשל הייחודיות הגיאוגרפית של המחוז, שלושה מפגשי אשכול מתקיימים פנים אל פנים, ושאר מפגשי ההכשרה מתקיימים בזום. גם מפגשי ההנחיה האישיים מתקיימים, לרוב, מרחוק.
מנחות "השקפה" במחוז ההתיישבותי הן בוגרות מהלך "השקפה" בבתי ספרן. חברות הצוות הן ותיקות ומנוסות, ורובן נמצאות יותר מארבע שנים בהדרכת המהלך. בתהליך מקביל להכשרת המורות המובילות, גם צוות ההדרכה נפגש אחת לחודש למפגשי פיתוח ולמידה משותפים, ואחת לחודש למפגשי הנחיה וליווי אישי עם רכזת המהלך.
תוכני המהלך במחוז מבוססים על תכנים אקדמיים שכתבו מכללת לוינסקי לחינוך ומרכז מיטיב, שהיו הגופים המלווים של המהלך בשנותיו הראשונות.