המחוז רואה במהלך השקפה הזדמנות לשיפור הלמידה בכיתות באמצעות חקר הפרקטיקה, ולשיפור מתמשך ושיטתי של ההוראה. הקהילה הלומדת מתבססת על ערכי האמון, השיתופיות והלמידה, וכן על שיח פדגוגי פורה בקבוצת עמיתות. בקבוצות המורות חוקרות יחד את פרקטיקות ההוראה שלהן, ומיישמות פרקטיקות איכותיות המובילות לשיפור ולשינוי הדרושים.

מורות המשתתפות בקהילות מְאמצות עמדה חקרנית כלפי הפרקטיקה שלהן, מפעילות חשיבה הגיונית על טענות, מחפשות ראיות, שוקלות חלופות ומובילות מחזורי למידה. המורות מספקות זו לזו סביבה חברתית תומכת וביקורתית כאחד, שבה מותר ורצוי להסתכן ולטעות כדי ללמוד.

השיח הפדגוגי הפורה במהלך השקפה מתבסס על ההבנה שהוראה היא תהליך מורכב, מסובך ובלתי צפוי. במהלך ההוראה נדרשת המורה להתייחס לריבוי של נסיבות, לצרכים ולאילוצים, לפענח במהירות מידע רב ולפעול על פיו. הדרך לפתח ולשכלל את היכולות הנדרשות היא למידה מקצועית מתמשכת של מורות באמצעות שיח פדגוגי פורה בקהילה מקצועית, ואלה מאפייניו:

• ממוקד בהוראה ובלמידה בכיתה.
• מעוגן בייצוגים עשירים של הוראה, למידה וחשיבה של תלמידים, ומשתמש בהם כדי לבסס את הדיון.
• מתמקד בבעיות, בסוגיות ובדילמות של הוראה, ודן באופן ביקורתי בגורמים, בהשלכות ובדרכי הפעולה.
• נוקט עמדה חקרנית, שואף לתאר ולהבין טרם הערכה והצעת פתרונות.
• מאזן בין תמיכה רגשית-חברתית לבין אתגור של רעיונות באופן כן.
• ממסגר בעיות באופן המזמן פעולה.
• כולל נקודות מבט מרובות שיש ביניהן מתח פורה.