עבודה עם ייצוגים
מאת: מו"פ השקפה – מכון מופ"ת
Representations of Practice
מהו ייצוג?
ייצוג הוא כל תיעוד של עבודת המורה בכיתה המשמש להצגה מחוץ לכיתה לצורך התפתחות מקצועית או מחקר. בהגדרה מקיפה מעט יותר ייצוג הינו "כל חומר שמייצג הוראה לטובת הצורך של המשתתפים להגיע להבנה על הסוגיה שדנים בה, לטובת קידום מחקר חינוכי או התפתחות מקצועית כמורה" (Herbst and Chazan, 2011).
למה זה טוב?
בעבודת היום-יום שלהם מורים נמצאים לבדם, הם מול קבוצת תלמידים, מאחורי דלת סגורה. למידה והשתפרות מקצועית הופכת למאתגרת במיוחד כאשר מורה רוצה לקבל משוב בונה על עבודתו, או לשתף בדילמות ולהתייעץ על סיטואציות מהכיתה. בנוסף, התרחשות בכיתה היא תמיד מרובת משמעויות ותת-התרחשויות. לפיכך קשה עד בלתי-אפשרי להעביר את כל מה שקורה בכיתה למי שמורה או מנחה שלא היה נוכח בכיתה, וגם אם נכח בשיעור, לא תמיד מכיר את הרקע הרחב להתרחשות.
הנחת יסוד
החוקרים אורלי בוכבינדר וסבסטיאן קונץ מסכמים את הצורך בעבודה עם ייצוגים כך:
"שימוש בייצוגים לשם השתפרות מקצועית מבוסס על הנחת יסוד כי למידה של פרקטיקת ההוראה היא תהליך מורכב, רב שכבות, מעוגן בהקשר ספציפי וממוקדם בהקשרים חברתיים ותרבותיים מרובים. כתוצאה מכך הייצוג משרת כמתווך בין עולם הפרקטיקה המקצועית וההקשר החינוכי או המחקרי" (Buchbinder and Kuntze, 2018).
מהו ייצוג מוצלח (כללי אצבע)?
המחקר מראה כי למטרת למידה לשיפור ההוראה כדאי לשאוף להשתמש בייצוגים שהם ממוקדים ועשירים:
1. ממוקדים
בבעיה או בנושא מוגדר שבו אנו מבקשים להשתפר, ולכן בדרך כלל גם ממוקדים בקטע שיעור ספציפי אחד.
2. תיאור עובדתי עשיר
ייצוגים שחושפים כמה שיותר עובדות בזמן ההתרחשות, או אודות הרקע של ההתרחשות המוצגת. תיאור כזה מאפשר למשתתפים להצביע על דברים שיתכן והמורה לא ראה בעצמו.
מסיבות אלו מקובל להסתייע בייצוגים המבוססים על צילום וידאו או לחילופין תמלול מלא של התרחשות בת דקות ספורות בכיתה. תיעוד נוסף היכול לשמש כייצוג הינו מערך שיעור או עבודה שהגיש תלמיד. עם זאת ייצוגים אלו אינם מאפשרים עיבוד עשיר של המתרחש בשיעור.
ייצוג, לא רפלקציה בלבד
ראוי להבחין בין עבודה עם ייצוגים – שהם תוצרים המתארים תמונת מצב מוגדרת, לבין שימוש בכלי רפלקציה (כגון תיאור נרטיב של המורה את הסיטואציה שהתרחשה בכיתה). שימוש בכלים רפלקטיביים מאפשר לימוד מקצועי למטרות אחרות, שאינן במוקד העבודה עם ייצוגים. במחקר הערכה שערכו אילנה מרגולין וסמדר מושל ממכון מופ"ת, נמצא כי על אף ששימוש בכלי רפלקציה הוא שכיח מאד בקרב קהילות לומדות של מורים, ואף מוגדר על ידי המשתתפים כעבודה עם ייצוג, הוא כנראה פחות יעיל בהגעה לתובנות ממוקדות ביחס להשתפרות בדרכי ההוראה.
לקריאה נוספת
גולן-יסובש, ברנית, שושנה כהן, יעל, פולברמכר, יעל ויאיר שרלו (2018). "הסוגיה במוקד: מחוז מנח"י משתף בכלים מנושא לסוגיה, מסויה לייצוג". השקפה מחקרית (4) עמ' 26-28.
השקפה מחקרית, כרמי, טל (2019) "ייצוג הולם: על תפקידם של ייצוגים בלמידה מהפרקטיקה". עיבוד של מושל, סמדר ומרגולין אילנה (בדפוס): "השקפה: דו"ח מחקר תשע"ח".
Herbst, Patricio, Chazan, Daniel (2011)"On creating and using representations of mathematics teaching in research and teacher development". ZDM Mathematics Education. (43) p.1–5.
Buchbinder Orly and Kuntze Sebastian (2018) Representations of Practice in Teacher Education and Research—Spotlights on Different Approaches. In Buchbinder Orly and Kuntze Sebastian (Editors):" Mathematics Teachers Engaging with Representations of Practice". Springer, Gewerbestrasse p.1-8.
Patricio Herbst, Daniel Chazan (2011) "On creating and using representations of mathematics teaching in research and teacher development Introduction to this issue" ZDM Mathematics Education (43) p.1-5.
Sebastian Kuntze, Orly Buchbinder, Corey Webel, Anika Dreher and Marita Friesen (2017). "Using Representations of Practice for Teacher Education and Research – Opportunities and Challenges". Proceedings of the 13th International Congress on Mathematical Education, ICME-13 Monographs p.669-670.
Jason Brasel, Brette Garner, and Ilana Seidel Horn (2016 ) "Scaffolding Into Ambitious Teaching: Representations of Practice in Teacher Workgroups". ICLS 2016 Proceedings p.671-678.
