הפדגוגיה של השאילה
מה אם השאלות שאנו שואלות הן המפתח ללמידה עמוקה יותר? המאמר “הפדגוגיה של השאילה” של יורם הרפז מדגים כיצד תרבות של שאלות פוריות יכולה להפוך דיון מקצועי למרחב של חקירה, הקשבה ויצירת ידע משותף.
במהלך השקפה, הקהילות הבית ספריות נועדו לשפר את תהליכי ההוראה-למידה בכיתות. הלמידה בקהילות מכוונת להשגת סוגים שונים של תועלות בעלות ערך לחברי הקהילה, לתלמידים ולבית הספר. הנחיית הקהילה היא אחד הגורמים המרכזיים בהשגת תועלות אלה. בדף זה תמצאי תכנים פרקטיים ותיאורטיים על תהליך הנחיית הקהילה.
מה אם השאלות שאנו שואלות הן המפתח ללמידה עמוקה יותר? המאמר “הפדגוגיה של השאילה” של יורם הרפז מדגים כיצד תרבות של שאלות פוריות יכולה להפוך דיון מקצועי למרחב של חקירה, הקשבה ויצירת ידע משותף.
מה עושים כשאין פתרון, אבל אי אפשר לוותר על הקשר?
שיחה מחברת מציעה דרך להיות עם תלמידים ברגעי קושי, בלי שיפוט ובלי לחץ לתוצאה.
פריצת גבולות אינה בהכרח בעיית משמעת, אלא לעיתים ביטוי למצוקה והדרה.
השמה אמפתית של גבולות מציעה דרך מקצועית להחזיק גבול ברור בתוך קשר חינוכי.
מהי התפיסה שמאפשרת לתרגל שיח אמפתי בצורה בטוחה ומשמעותית?
העקרונות הפדגוגיים שמחברים בין הכלה, גבולות ונוכחות חינוכית.
יחידת משאבים העוסקת בשאילת שאלות ככלי מרכזי בהנחיה. ביחידה נעסוק בשאילת שאלות פוריות ע"י המנחה כביטוי לתפיסת העולם העומדת בבסיס של הנחיית קבוצות.
מסלול התועלות של קהילת השקפה הוא כלי שפיתחנו במטרה לסייע למורה המובילה ולמנחה המלווה אותה ולאפשר התבוננות בהתפתחות הקהילה לאורך זמן.
בעמוד הבא ריכזנו חומרים שיעזרו לכן להטמיע למידה אודות הכלי ולקדם את השימוש בו במהלך השנה.
חוברת מיועדת למורות מובילות, מדריכות ומנחות מהלך השקפה ומציגה ארבעה מתווי שיח, מערכי הנחייה, ייצוגים, כלים וחומרי עזר, שתומכים בארבעת מתווי השיח.
שיח עמיתים מבוסס נתונים לצורך למידה ושיפור- מאמר העוסק ביתרונות והתמורות האפשריים של למידת מורים המבוססת על נתונים ובקשיים ליישום. כמו כן מציע דרכים יעילות להתגבר על הקשיים בדרכים טכנולוגיות.
כלי המאפשר למורה המובילה ולקהילתה להתבונן בהתפתחות הקהילה לאורך זמן לפי מסלול התועלות.
בחוברת הדרכה זו אנו מציעות מתודה לעבודה קבוצתית בחקר פרקטיקה המבוסס על אמפתיה ובמרכזה תהליכים של מסגור ומסגור מחדש של סיטואציות שגרתיות ומשבריות מחיי בית הספר.
מאמץ נושא פרי: אילו תועלות מביאות קהילות השקפה? התבוננות בתרומת הקהילה יכולה לחשוף "מה הרווחנו" עד היום מההשתתפות במהלך השקפה, להעלות את המוטיבציה להמשיך ולקצור את פירותיו של מאמץ הלמידה המקצועית, ולזהות את היעדים שנרצה להשיג בהמשך.
לפניכם יחידה מקוונת העוסקת בהתמודדות עם חסמי שיח בקהילה.
ניהול שיח פדגוגי פורה הוא אתגר לא פשוט. ביחידה זו ננסה להקנות לכם מספר כלים שיעזרו לכם להתמודד עמו. נציג ארבעה חסמי שיח אופייניים וסימנים שיכולים לעזור לזהות אותם, ונדון בדרכים להתמודד עמם.
יחידה שמטרתה לשפר את היכולת של מנחי השקפה להתמודד עם התנגדויות העולות בקבוצה.
יחידה שמטרתה גיוון והעשרת אופני ההתערבות העומדים לרשות מנחי השקפה.
"בחירת הסוגיה" הוא השלב הראשון במחזור הלמידה והוא נקודת הזינוק של הקהילה ללמידה, תכנון, התנסות, יישום וכן הלאה. בחירת סוגיה פורייה יכולה להיות נקודת מוצא טובה לעבודת הקהילה שתסייע לחבריה להתקדם משלב לשלב.
שלב הגדרת הסוגיה בקהילות השקפה מהווה את הבסיס והתשתית להמשך עבודה ממוקדת ואיכותית של הקהילה. בשלב זה משימת הקהילה היא להגדיר מתוך נושא רחב בו הקהילה בחרה לעסוק, סוגיה ממוקדת שתאפשר חקירה משותפת, דרכה תוכל הקהילה להצמיח פתרונות אפקטיביים לבחינה בכיתה…
איך אתם שותים את הקפה שלכם?
הורידו את הקובץ וקראו בקפה את השנה שחלפה.
חוברת המציגה תפיסה מרכזית של מהלך השקפה, שפותחה במעבדה לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם מחוז מרכז, מכון ברנקו וייס ומכון אבני ראשה.
המאמר של חלי ברק שטיין: טכניקות להנחיית שיח בקבוצות וצוותים, מתאר 23 סוגי התערבויות על מאפייניהן, חלקן מכוונות אל מול היחיד בקבוצה וחלקן אל מול הקבוצה כולה.
בסדרה "מנופים לשיפור הדיון בקהילות השקפה" אנו מנסים למקד את החסמים העיקריים לדיון פורה ולהציע דרכי התמודדות עימם והפעם – הימנעות ממחלוקות
הכלי שלפניכם מציע מסגרת לתכנון למידה מרחוק משולבת: סינכרונית ואסינכרונית.
למנהלי בתי הספר תפקיד חשוב בהובלת מהלך השקפה בבית ספרם, החל מההחלטה להצטרף למהלך, דרך הקמת קהילות המורים וכלה בתמיכה בהן לאורך זמן. המסמך הבא מתאר את תפקיד המנהל ביישום מהלך השקפה בשלבים השונים, ונועד לסייע לו בהבנת תפקידו, סוגיות מרכזיות העומדות בפניו, ופעולות מקדמות מול פעולות שעלולות לעכב את היישום.
במכון מופ"ת מובילים בשנים האחרונות קהילות מקצועיות לומדות כמסגרת לפיתוח מקצועי של צוותי הוראה, הן ע"י קהילות 'השקפה' והן ע"י קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות.
בסדרה "מנופים לשיפור הדיון בקהילות השקפה" אנו מנסים למקד את החסמים העיקריים לדיון פורה ולהציע דרכי התמודדות עימם והפעם – מוקד שליטה חיצוני
הגיליון מבסס את החשיבות של הפעלנות המורית ומציג את קהילות המורים כמסגרת המקדמת את הפעלנות שלה, השפעות חיוביות על הפיתוח המקצועי, ההוראה והלמידה.
מאמר זה מסייע בהבנת קשר החניכה שבין מנחת המורים המובילים לבין המורה המובילה.
למידת חקר בקהילה: במאמר זה אנו מציגים כיצד מורה מובילה אחת וקהילה אחת צעדו בדרך זו, מתוך כוונה שקהילות נוספות יוכלו ללמוד מניסיונן.
זוג החוקרים והיועצים הארגוניים ונגר-טריינר מצביעים על לא פחות מ-7 תחומי אחריות שיכולים להיות מוחזקים על ידי חברים שונים. ביחד יוצרים התחומים קהילת למידה אפקטיבית ותוססת.
מאמר זה מציע דרך בת שלושה שלבים שבעזרתה אפשר להשתמש בנתונים העולים ממבחני תלמידים, לפענח את הקשיים הלימודיים שהם חווים ולהתאים את שיטות ההוראה לצורכיהם.
הגיליון מתאר מודלים שונים של קהילות למידה. התיאור מובא באמצעות ראיונות עם חוקרים השוקדים על פיתוחם ויישומם של מודלים אלה במערכת החינוך הישראלית וברחבי העולם.
לקראת הכנת הגיליון השקפה מחקרית הנוכחי- ביקרנו בתשע קהילות המשתייכות למחוזות הוותיקים במהלך השקפה, קריאה מהנה.
הגליון מוקדש לכלים ולפרקטיקות המשתמשים את המורים המבובילים ואת המחוזות במסגרת מהלך השקפה ומקדמים את עקרונות המהלך.
בגיליון חמש כתבות המביאות ממצאים הקשורים להיבטים מרכזיים של מהלך השקפה, הגיליון מוקדש לממצאי המחקרים ומחקרי ההערכה.
מאמר זה יכול לסייע לקהילות העוסקות בחקר הפרקטיקה בכך שהוא מתאר מבנה ומאפיינים קונקרטיים של דיון המאפשר שיח פורה.
חוברת המאגדת מאמרים קצרים על מחקרים שנערכו על ידי הגוף המלווה של מחוז דרום, "המעבדה לחקר הפדגוגיה" באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
מאמר שמטרתו לסייע למנהלים לבחור תוכניות פיתוח מקצועי אפקטיבות עבור בית-ספרם. המאמר סוקר תובנות מהמחקר המנסות לענות על השאלה: מהן אמות המידה הבסיסיות לפיתוח מקצועי אפקטיבי?
מאמר זה מסביר את הקשר שבין מנהיגות לבין למידה והתפתחות של מורים, כפי שהיא עולה בספרות המחקרית. המאמר גם ממחיש כיצד יכול מנהל בית הספר להוביל את הלמידה של מוריו באופן אפקטיבי ומדגים זאת בעזרת סיפוריהן של שתי מנהלות.
הכנו לכם סדרת סרטונים, כל סרטון מלווה בעמוד הסבר, הפניות לקריאה נוספת וכלים ליישום. הסרטון משוב דיאלוגי, מציע דרכים לפתוח את מסגרת הדיון והחשיבה שלנו בקהילה.
שאילת שאלות נחשבת לכלי מרכזי וחשוב בחינוך בכלל ובדיוני קהילות למידה בפרט. ההנחה המקובלת במחקר היא שככל שהמורה מציגה יותר שאלות, כך המשתתפים מקבלים יותר עידוד לחשוב ולהשיב. צפו בסרטון כדי להבין יותר.
בסדרה "מנופים לשיפור הדיון בקהילות השקפה" אנו מנסים למקד את החסמים העיקריים לדיון פורה ולהציע דרכי התמודדות עימם, והפעם – הימנעות מביקורת.
בסדרה "מנופים לשיפור הדיון בקהילות השקפה" אנו מנסים למקד את החסמים העיקריים לדיון פורה ולהציע דרכי התמודדות עימם והפעם – הימנעות ממחלוקות.
"השורה התחתונה – מסקנות מהקהילה לכיתה". יחידה זו נוצרה על מנת לסייע לקדם גיבוש של מסקנות אפקטיביות בקהילות השקפה השונות.
יחידת משאבים העוסקת בשאילת שאלות ככלי מרכזי בהנחיה. ביחידה נעסוק בשאילת שאלות פוריות ע"י המנחה כביטוי לתפיסת העולם העומדת בבסיס של הנחיית קבוצות.
ביחידה זו אנו מזמינים אתכן לעשות זום אין על פרקטיקת ליווי חשובה – צפייה במורות המובילות בקהילתן, ומתן משוב לאחר מכן.
ביחידה זו תוכלו לקרוא חומר תיאורטי על תהליך של צפייה ושיחת משוב דיאלוגי, ולהתנסות בתכנון וביצוע של שיחה כזו. מצורף גם כלי המסכם את עיקרי הדברים ומומלץ לחזור אליו לקראת תכנון התהליך.
כלי התבוננות ותכנון מסלול ההשפעה של קהילת הלמידה לאור התועלות
לצד כלי מפת תועלות הקהילה אנו מצרפים מספר פרקטיקות המקדמות חשיבה תכנון והעמקה בכל שלב בתועלות הקהילה.
מה עושים כשיש התנגדות בקבוצה?
התנגדות אינה סימן לכישלון- היא קריאה לבדיקה, הקשבה והבנה מחודשת של הדינמיקה הקבוצתית.
במאמר שלפניכם תמצאו תובנות פרקטיות על זיהוי סוגי התנגדות, דרכי התמודדות, וכלי מתווה חשיבה שיסייע לכם לעשות סדר ולהגיב באופן מותאם.
אנחנו רגילים לפרגן, להנהן ולשמור על אווירה נעימה בחדר המורים או בקהילה. אבל האם ה"נעים" הזה באמת מקדם אותנו?
המאמר הבא מזמין אתכם להעז ולהכניס לשיח משהו שכולנו בדרך כלל מנסים להימנע ממנו: קונפליקט. מסתבר שדווקא הוא המנוע הכי חזק ללמידה ולהתפתחות מקצועית.
כיצד ניתן להסתייע במחזור הלמידה לשיפור הפרקטיקה? המחשה של שלבי מעגל הלמידה תוך התאמות ממאמרה של ג'ין מקניף על מחקר פעולה.
מאמר זה מבאר כיצד השימוש בייצוג מתועד מקדם למידת חקר בקהילה, וממחיש את יתרונותיו באמצעות השוואה לשימוש בנרטיב אישי ובהתבסס על השיח בשתי קהילות מורים.
מאמר זה מבהיר את הערך שבעריכת מחקרי מורים באמצעות שלוש דוגמאות למחקרים כאלו. נוסף על כך, המאמר מזמין אותך לפעול באופן חקרני כדי לשפר את הוראת המורים.