מאת: מו"פ השקפה.
בראיון האמפתי המראיינ.ת מנסה לזהות, להבין ולהרגיש את נקודת מבטו של הזולת על
נושא מסוים. הראיון האמפתי יכול להתבצע בשלב בירור הסוגייה, בשלב החקר על הסוגיה,
לפני ההתערבות (חלופה) ולאחריה. תמלולי הראיונות או ההקלטות שלהם, יוכלו להוות
ייצוגים עשירים במידע, מהם יוכלו חברות הקהילה ללמוד יחד ולהתקדם במחזור הלמידה.
מאמר זה מבהיר את הערך שבעריכת מחקרי מורים באמצעות שלוש דוגמאות למחקרים כאלו. נוסף על כך, המאמר מזמין אותך לפעול באופן חקרני כדי לשפר את הוראת המורים.
כמה מהמשובים שאנחנו כותבים באמת משנים את הלמידה — וכמה מהם פשוט נקראים, נשכחים ונעלמים?
כלי ניתוח המשובים מזמין אתכם לעצור ולהתבונן במשוב לא כחותמת סיום, אלא כמנוע צמיחה. באמצעות בחינה שיטתית של ממדי האיכות של המשוב, הכלי מסייע לדייק את השיח עם התלמידים, לחשוף פערים בין כוונה לקליטה, ולהפוך את המשוב לגשר חי בין ההוראה ללמידה.
במכון מופ"ת מובילים בשנים האחרונות קהילות מקצועיות לומדות כמסגרת לפיתוח מקצועי של צוותי הוראה, הן ע"י קהילות 'השקפה' והן ע"י קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות.
חוברת המציגה תפיסה מרכזית של מהלך השקפה, שפותחה במעבדה לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם מחוז מרכז, מכון ברנקו וייס ומכון אבני ראשה.
סיעור מוחות 3-6-5 הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית אשר עשוי לסייע לחברי.ות הקהילה להעלות רעיונות רבים ומגוונים לחלופות עבור הסוגיה שבחרו לעסוק בה.
השימוש בכלי מתאים לעד 6 משתתפים. כל משתתף.ת מעלה בכל סבב 5 רעיונות, וכל סבב של כתיבת הרעיונות נמשך כ-3 דקות (מכאן שם הכלי: 3-6-5).
זוג החוקרים והיועצים הארגוניים ונגר-טריינר מצביעים על לא פחות מ-7 תחומי אחריות שיכולים להיות מוחזקים על ידי חברים שונים. ביחד יוצרים התחומים קהילת למידה אפקטיבית ותוססת.