במהלך השקפה, קהילות הלמידה מתגבשות סביב תחום דעת או מוקד עניין פדגוגי משותף, וחוקרות יחד סוגיות המעסיקות את חברות וחברי הקהילה. חקר הפרקטיקה המבוצע על ידי המורות בשטח, מאפשר קישור יעיל ומהיר בין הפיתוח המקצועי לבין העבודה בכיתה ומבהיר את יחסי הגומלין ביניהם. בדף זה תמצאי תכנים פרקטיים ותיאורתיים שתומכים בדרך בה אנחנו חוקרים וחוקרות את הפרקטיקה.
כמה מהמשובים שאנחנו כותבים באמת משנים את הלמידה — וכמה מהם פשוט נקראים, נשכחים ונעלמים?
כלי ניתוח המשובים מזמין אתכם לעצור ולהתבונן במשוב לא כחותמת סיום, אלא כמנוע צמיחה. באמצעות בחינה שיטתית של ממדי האיכות של המשוב, הכלי מסייע לדייק את השיח עם התלמידים, לחשוף פערים בין כוונה לקליטה, ולהפוך את המשוב לגשר חי בין ההוראה ללמידה.
יש לנו משימה, יש תוצר, יש משוב – אבל מה הקשר ביניהם?
כלי ניתוח שרשראות ייצוגים מאפשר לחקור יחד את הקשר בין משימה, ביצוע ומשוב. מתוך כך להפיק תובנות על ההוראה, הלמידה והבחירות הפדגוגיות שמאחוריהן.
האם אנחנו שואלים את השאלות הנכונות כשאנחנו מנתחים נתוני הישגים? בעוד שנתוני המערכת מציגים תמונה רחבה של פערים, גישת ה-Street Data מציעה מודל להעמקת המבט דרך הקשבה לסיפור האנושי שמאחורי המספרים.
רוצים להפוך את המתרחש בכיתה ללמידה מקצועית מצמיחה, אך מתלבטים באיזה כלי להשתמש? הכירו את מפת הייצוגים שתעזור לכם לבחור את הדרך המדויקת להתבונן בהוראה ולייצר שיח עמיתים ממוקד שיוצר שינוי משמעותי בשטח
בקהילות השקפה אנו עוסקים בשינוי ושיפור הפרקטיקה. לרוב לאחר כמה חודשים של עבודת קהילה, אנחנו מרגישות ומרגישים שנוצר שינוי כלשהו, אבל איך רואים מה בדיוק השתנה?
הסרטון הבא מציג את המעבר מהתחושה האישית אל הנתונים שמאפשרים לראות את התהליך בעיניים.
בואו נשים את המיתוסים בצד. המונח "חקר הפרקטיקה" נשמע אקדמי ומסובך, אבל האמת היא שהוא הכלי היעיל והנגיש ביותר לשיפור ההוראה שלכם!
במאמר המצורף, נחשוף איך להפוך את הלמידה מהפרקטיקה לפעולה יום-יומית, פשוטה וקטנה, שבעלת תרומה משמעותית להתפתחות המקצועית של כל אחד ואחת בקהילה.
מה הקשר בין העבודה בקהילת השקפה למשחק "ים יבשה"? סרטון זה מסביר בקצרה כיצד נראה מחזור הלמידה של קהילת מורים בית ספרית במהלך "השקפה- מורים מובילים".
הכלי "פריחת הלוטוס" (Lotus Blossom) הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית שמטרתו לסייע לחברי.ות הקהילה להעלות חלופות מגוונות לסוגיה שבחרו לעסוק בה.
נחש הרעיונות הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית שמטרתו לסייע לחברות הקהילה להעלות רעיונות רבים ומגוונים לחלופות עבור הסוגייה שבחרו לעסוק בה.
חוברת מיועדת למורות מובילות, מדריכות ומנחות מהלך השקפה ומציגה ארבעה מתווי שיח, מערכי הנחייה, ייצוגים, כלים וחומרי עזר, שתומכים בארבעת מתווי השיח.
סיעור מוחות 3-6-5 הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית אשר עשוי לסייע לחברי.ות הקהילה להעלות רעיונות רבים ומגוונים לחלופות עבור הסוגיה שבחרו לעסוק בה.
השימוש בכלי מתאים לעד 6 משתתפים. כל משתתף.ת מעלה בכל סבב 5 רעיונות, וכל סבב של כתיבת הרעיונות נמשך כ-3 דקות (מכאן שם הכלי: 3-6-5).
רוצים להבין מה תלמידים ומורים באמת מרגישים?
לא דרך סקרים. לא דרך הנחות.
כלי הראיון האמפתי מזמין שיחה שמבוססת על סקרנות ולא על שיפוט, ופותח חלון לנתונים רגשיים וחווייתיים שהם הבסיס לשינוי עמוק ומשמעותי.
מה באמת קורה בכיתה כשאף אחד לא מודד?
ציונים מספרים חלק מהסיפור – אבל הדפוסים, הקולות השקטים וההזדמנויות לשינוי נמצאים בהתנהלות היומיומית.
כלי התצפית הרפלקטיבית עוזר לעצור, להתבונן, ולזהות נתוני עומק שחומקים מהדוחות – כדי לקבל החלטות חינוכיות מדויקות יותר.
חלופה היא פעולת התערבות הנותנת מענה לסוגיה שנבחרה בקהילה. כלי זה יסייע
לקהילה לתכנן את יישום החלופה ואת תיעודה, כך שהחברות/ים בקהילה יוכלו להתבונן
בה ולהעריך את הצלחתה. תכנון מהודק של החלופה (מבחינת זמנים, פעולות, הכנות וכו')
יקדם את היישום של החלופה בפועל, וכן את הלמידה ממנו.
עץ הסוגיות הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית שמטרתו היא לאפשר לקהילה לזהות יחד את גורמי עומק (שורשים) ואת ההשלכות (העלים) לתופעה בלתי רצויה או לחוסר הנחת של חברות הקהילה.
כלי החיצים הוא כלי מעולם החשיבה העיצובית. מטרת השימוש בו היא לזהות ולאפשר דיאלוג שיסייע לקהילה להעמיק את ההבנה בדבר הגורם העיקרי (מבין מספר גורמים) לתופעה הבלתי רצויה או לאי הנחת של חברות הקהילה
לפעמים מקרה קטן מהשגרה ממשיך להעסיק אותנו, דווקא כי אנחנו מפרשים אותו שוב ושוב באותו אופן.
הכלי לחקרנות אמפתית מציע תהליך קבוצתי של חקר פרקטיקה, שמאפשר להתבונן בסיטואציות מוכרות דרך אמפתיה, מסגור ומסגור מחדש, ולפתוח אפשרויות פעולה חדשות מתוך הבנה עמוקה יותר של המצב.
הכלי מסייע לבדוק, עם צוות מורות בית-הספר, איזו סוגיה מהסוגיות שהעליתן רלוונטית (מטרידה ומופיעה בתדירות גבוהה) גם עבורן. בעזרת הכלי תוכלו להכריע באיזו סוגיה כדאי לקהילה להתמקד בשלב הבא.
שיח עמיתים מבוסס נתונים לצורך למידה ושיפור- מאמר העוסק ביתרונות והתמורות האפשריים של למידת מורים המבוססת על נתונים ובקשיים ליישום. כמו כן מציע דרכים יעילות להתגבר על הקשיים בדרכים טכנולוגיות.
בחוברת הדרכה זו אנו מציעות מתודה לעבודה קבוצתית בחקר פרקטיקה המבוסס על אמפתיה ובמרכזה תהליכים של מסגור ומסגור מחדש של סיטואציות שגרתיות ומשבריות מחיי בית הספר.
לפניכם יחידה מקוונת העוסקת בהתמודדות עם חסמי שיח בקהילה.
ניהול שיח פדגוגי פורה הוא אתגר לא פשוט. ביחידה זו ננסה להקנות לכם מספר כלים שיעזרו לכם להתמודד עמו. נציג ארבעה חסמי שיח אופייניים וסימנים שיכולים לעזור לזהות אותם, ונדון בדרכים להתמודד עמם.
לפניכם יחידה מקוונת המדגימה את תהליך ניתוח צילומי שיעור. ביחידה תוכלו ללמוד כיצד להשתמש בצילומי שיעור כבסיס לדיון ולמידה במפגשי הקהילה. הלימוד במסגרתה נעשה באופן אישי ובצמד, ואנו ממליצים לדון בתוכן היחידה עם עמיתיכם במהלך השקפה.
יחידה שמטרתה לבסס את השימוש בייצוגים במהלך השקפה.
למידה מהפרקטיקה מחייבת התבוננות בפרקטיקה. בהקשר של הוראה, המתבצעת מאחורי דלת הכיתה הסגורה, הדבר אפשרי בעיקר באמצעות ייצוגים, המביאים לתוך הקהילה את ההתרחשות הכיתתית.
יחידה שמטרתה לקדם שימוש בעבודות תלמידים כייצוגים המאפשרים התבוננות בתהליכי למידה.
יחידה שמטרתה לשפר את היכולת של מנחי השקפה להתמודד עם התנגדויות העולות בקבוצה.
יחידה שמטרתה גיוון והעשרת אופני ההתערבות העומדים לרשות מנחי השקפה.
הליווי האישי מהווה חלק מרכזי מהכשרת המורות המובילות. הוא נתפס על ידן כחשוב ולעתים חיוני לצורך מילוי תפקידן. ליווי אישי אפקטיבי מעוגן בתפיסה אודות תפקיד המלווה ומערכת היחסים שלה עם המורות, ומתבצע תוך שימוש במיומנויות וכלים לליווי.
במתווה זה אנו מציעים מהלך קצת שונה של למידה מהפרקטיקה המתמקד במספר ייצוגים (בניגוד לייצוג בודד). מהלך זה שם במרכז רצף של שניים, שלושה ואפילו ארבעה רכיבים מתוך שרשת ייצוגים משלימים (משימה, תוצר ומשוב).
"בחירת הסוגיה" הוא השלב הראשון במחזור הלמידה והוא נקודת הזינוק של הקהילה ללמידה, תכנון, התנסות, יישום וכן הלאה. בחירת סוגיה פורייה יכולה להיות נקודת מוצא טובה לעבודת הקהילה שתסייע לחבריה להתקדם משלב לשלב.
עבודת דעת אותנטית (להלן AIW) היא מסגרת פדגוגית המגדירה הוראה איכותית כהוראה הדורשת הבניית ידע הכרוכה בחקר מעמיק מבוסס ידע דיסציפלינרי והיוצרת עבור התלמיד ערך ממשי מעבר לבית הספר. היא גם כלי ללמידה בקהילות מורים, המבוסס על ניתוח משותף של ייצוגי הוראה – משימות מורים, עבודות תלמידים והוראה בכיתות.
חוברת המציגה תפיסה מרכזית של מהלך השקפה, שפותחה במעבדה לחקר הפדגוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם מחוז מרכז, מכון ברנקו וייס ומכון אבני ראשה.
הכלי שלפניכם מציע מסגרת רחבה להתבוננות בשיעורים מצולמים. מטרתו להפנות את תשומת הלב למגוון של נקודות התבוננות ובכך לאפשר תיאור של הנעשה בייצוג בצורה ממוקדת. כל אחד מהממדים המוצעים כאן יכול לסייע להבחין במאפיינים שונים של ההוראה ולתאר אותם בצורה עשירה. שימוש בכלי בשלב התיאור יכול להעשיר את שלב הניתוח ולקדם פרשנות מבוססת עדויות וחלופות מגוונות.
במכון מופ"ת מובילים בשנים האחרונות קהילות מקצועיות לומדות כמסגרת לפיתוח מקצועי של צוותי הוראה, הן ע"י קהילות 'השקפה' והן ע"י קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות.
הגיליון מבסס את החשיבות של הפעלנות המורית ומציג את קהילות המורים כמסגרת המקדמת את הפעלנות שלה, השפעות חיוביות על הפיתוח המקצועי, ההוראה והלמידה.
מאמר זה מסייע בהבנת קשר החניכה שבין מנחת המורים המובילים לבין המורה המובילה.
למידת חקר בקהילה: במאמר זה אנו מציגים כיצד מורה מובילה אחת וקהילה אחת צעדו בדרך זו, מתוך כוונה שקהילות נוספות יוכלו ללמוד מניסיונן.
זוג החוקרים והיועצים הארגוניים ונגר-טריינר מצביעים על לא פחות מ-7 תחומי אחריות שיכולים להיות מוחזקים על ידי חברים שונים. ביחד יוצרים התחומים קהילת למידה אפקטיבית ותוססת.
מאמר זה מציע דרך בת שלושה שלבים שבעזרתה אפשר להשתמש בנתונים העולים ממבחני תלמידים, לפענח את הקשיים הלימודיים שהם חווים ולהתאים את שיטות ההוראה לצורכיהם.
הגיליון מתאר מודלים שונים של קהילות למידה. התיאור מובא באמצעות ראיונות עם חוקרים השוקדים על פיתוחם ויישומם של מודלים אלה במערכת החינוך הישראלית וברחבי העולם.
לקראת הכנת הגיליון השקפה מחקרית הנוכחי- ביקרנו בתשע קהילות המשתייכות למחוזות הוותיקים במהלך השקפה, קריאה מהנה.
הגליון מוקדש לכלים ולפרקטיקות המשתמשים את המורים המבובילים ואת המחוזות במסגרת מהלך השקפה ומקדמים את עקרונות המהלך.
בגיליון חמש כתבות המביאות ממצאים הקשורים להיבטים מרכזיים של מהלך השקפה, הגיליון מוקדש לממצאי המחקרים ומחקרי ההערכה.
מאמר זה יכול לסייע לקהילות העוסקות בחקר הפרקטיקה בכך שהוא מתאר מבנה ומאפיינים קונקרטיים של דיון המאפשר שיח פורה.
מאמר העוסק בניסוח מסקנות טובות בקהילת למידה.
מסקנות הן רכיב חיוני עבור קהילות למידה. הן קושרות בין הלמידה בקהילה להוראה בכיתה.
חוברת המאגדת מאמרים קצרים על מחקרים שנערכו על ידי הגוף המלווה של מחוז דרום, "המעבדה לחקר הפדגוגיה" באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
קהילות השקפה עושות הרבה עבודה משמעותית.
אבל כדי לצמוח, לפעמים צריך לעצור ולהתבונן לא רק בהוראה, אלא גם בקהילה עצמה.
הכלי הבא מציע מסגרת להתבוננות בעבודת קהילת השקפה: ביחסים, בשיח, ובאופן שבו הקהילה חוקרת ומשפרת את ההוראה.
הכנו לכם סדרת סרטונים, כל סרטון מלווה בעמוד הסבר, הפניות לקריאה נוספת וכלים ליישום. הסרטון עבודה עם ייצוגים, מציע דרכים לפתוח את מסגרת הדיון והחשיבה שלנו בקהילה.
הכנו לכם סדרת סרטונים, כל סרטון מלווה בעמוד הסבר, הפניות לקריאה נוספת וכלים ליישום. הסרטון מסגור מחדש, מציע דרכים לפתוח את מסגרת הדיון והחשיבה שלנו בקהילה.
למה אנחנו פועלים דרך מחזורי למידה? הדגש במחזורי למידה הוא על שיפור הידע המעשי בעזרת חקירה אישית – מה אני עושה? ולא בעצת מומחה -מה לדעתך אני צריך לעשות?
תוצרי תלמידים יכולים לשמש ייצוג פורה לשיפור ההוראה. בשונה מייצוגים אחרים,
תוצרי תלמידים ממקדים את תשומת הלב בלמידה ולא בהוראה. ואף על פי שמורים
בוחנים תוצרי תלמידים באופן תדיר, לרוב הם משמשים לצורך הערכת הישגי התלמידים
בלבד. כאן אנו מציעים תהליך ובו שלושה שלבים, שבעזרתו יכולים מורים לא רק להעריך
את הישגי התלמידים, אלא גם להעלות השערות לגבי הידע וההבנה שלהם ולפתח דרכים
שיסייעו בקידומם.
דיאלוג לימודי פורה הוא מעין "תהליך חשיבה בקול רם". חשיבותה של איכות השיח בכיתה נתפסת כמרכיב ראשי לקידום תהליכי למידה…
אנחנו רגילים לפרגן, להנהן ולשמור על אווירה נעימה בחדר המורים או בקהילה. אבל האם ה"נעים" הזה באמת מקדם אותנו?
המאמר הבא מזמין אתכם להעז ולהכניס לשיח משהו שכולנו בדרך כלל מנסים להימנע ממנו: קונפליקט. מסתבר שדווקא הוא המנוע הכי חזק ללמידה ולהתפתחות מקצועית.
כיצד ניתן להסתייע במחזור הלמידה לשיפור הפרקטיקה? המחשה של שלבי מעגל הלמידה תוך התאמות ממאמרה של ג'ין מקניף על מחקר פעולה.
מאמר זה מבאר כיצד השימוש בייצוג מתועד מקדם למידת חקר בקהילה, וממחיש את יתרונותיו באמצעות השוואה לשימוש בנרטיב אישי ובהתבסס על השיח בשתי קהילות מורים.
מאמר זה מבהיר את הערך שבעריכת מחקרי מורים באמצעות שלוש דוגמאות למחקרים כאלו. נוסף על כך, המאמר מזמין אותך לפעול באופן חקרני כדי לשפר את הוראת המורים.